איך לא לחשוב ולהיות אובססיבית לאקס ולאקסית שלו?

היי לכולם,
אנסה לקצר: לפני חצי שנה יצאתי עם מישהו למשך 3 חודשים (בלבד) שאז חשבתי שבחור טוב, והייתי ממש בקטע שלו. הבחור נעלם כאילו בלעה אותו האדמה בלי להיפרד. כמה ימים בודדים אחרי שנגמר איתו, האקסית שלו איתרה אותי בפייסבוק וסיפרה לי שהאקס בגד בי איתה (וגם שלחה לי הודעות בתור הוכחה). יצא שדיברנו אני והיא למשך כשבועיים רצוף בווטסאפ ובטלפון. האקס ידע מזה שאנחנו מדברות וגם נכנס לתמונה. ככה נוצר מצב ששלושתנו התכתבנו בווטסאפ במשך השבועיים האלה- בעיקר הודעות כועסות, מאשימות ודרמטיות.
אני מבינה שהמצד זה לא מובן, אבל זה מן סערת רגשות שנכנסנו אליה שלושתנו... ונסחפנו עם הדרמה.
אחרי השבועיים האלה ההתכתבויות האינטינסיביות נפסקו, והתחלתי לקבל מהאקס ומהאקסית שלו הודעה כזו או אחרת כל שבועיים- חודש.
הודעות ממנה שמבקשת לדעת אם האקס פנה אליי, והודעות ממנו ששואל "לשלומי" על מנת לעצבן את האקסית שלו ולקבל את תשומת ליבה, ככל הנראה.
מן הסתם כל אחד דואג לאינטרסים שלו, אבל אני גם איפשרתי את זה והגבתי להם מדי פעם כי זה סיפק לי דרמה ועניין אותי מה עומד מאחורי הקשר שלהם.
לפני שתשאלו למה לא חסמתי את שניהם- ברור שחשבתי על זה, אבל משהו פשוט לא נתן לי.
עד לפני כחודש, שניסיתי להוציא אותם לגמרי מהחיים שלי, מבחינה מחשבתית, הבחור שלח לי הודעות שהוא מתנצל על הכל- כמובן שלא הגבתי ולא האמנתי, חסמתי את האקסית שלו בווטסאפ ואז היא שלחה לי הודעות כועסות וילדותיות בפייסבוק וביקשתי ממנה להפסיק לפנות אליי.
במבט לאחור, לא משנה מי שלח למי הודעה, מי אמר למי מה וכו'- השורה התחתונה היא שנסחפתי לדרמה שהיא לא שלי בכלל ולא מצליחה לגמרי לצאת מזה, לא מצליחה לגמרי לא להתעסק בזה ובהם, להסתכל בשיחות בווטסאפ ובפייס, ובמה היא אמרה ומה היה, ומי חסם את מי....
אני רוצה להתקדם הלאה מבחינה מחשבתית- לא להתעסק בזה ובהם בשום צורה. רוצה ראש נקי.
אני יודעת שלחסום אותם או למחוק אותם זה התחלה, אבל גם כשחסמתי את האקסית, בסופו של דבר הורדתי את החסימה וזה לא באמת עזר להוציא אותם ואותה מהראש.
אני מרגישה שנהייתי אובססיבית אליהם (ובעיקר אליה), לסיפור שלהם ולדרמה הזו שהם מספקים.
זה לא הגיוני להתעסק בזה חצי שנה אחרי שנגמר הקשר עם הבחור, לא אחד ששווה את זה בכל אופן.
אני לא מכירה את עצמי ככה וכבר אובדת עצות....
בבקשה תגידו לי מה עוד לעשות, חוץ מלמצוא חיים, כי אני עדיין עובדת על זה.
תודה רבה לעוזרים :)