ההתמודדות עם עצמי היא הכי מפחידה! לא יודעת איך לשחרר...

היי :) ההתמודדות לחשוף קצת מימני לא פשוטה, אני בחורה עצמאית שונאת לבכות לאחרים, מתמודדת יפה מאוד לבד! ולאט לאט בדרך שלי עולה להצלחה...
הייתי בחורה בולימית, זה אומר שמהפעמים האחדות שהייתי מסתכלת על עצמי במראה לא הייתי מזהה את עצמי...לאט לאט ובעזרתם של אנשים שעטפו אותי הפצע החלים ,בערך, נשארה צלקת, צלקת הפחד מזוגיות שלא יפגעו בי כמו שהוא פגע, פחד מעצמי שאני לא מספיק טובה,יפה וכל הלא מספיק למינם, שלפעמים אוכלים לי תמוח! איך לשחרר ולתת למישהו להתקרב? לא מפחדת מי זה שהוא יידע שהייתי בולימית זה חלק מימני ומה שהפך אותי לבחורה שאני היום , הפחד הוא מאהבה מלהגיע למשהו מעבר לידידות, לקחת צעד אחד יותר...
אני מאוד חזקה מבחוץ והכול תמיד בסדר, ששואלים אותי, ספיר, מה קורה? אני עונה אני בסדר הכול טוב... לא, לא הכול טוב לפעמים קשה גם לי! נמאס לי להיות בצד המייעץ כל הזמן אני גם רוצה חיבוק ושיגידו לי שהכול בסדר, שאני לא לבד.
למה תמיד אני אומרת את זה לכולם?! איך אני משחררת מעצמי ?תמיד שואפת למושלם, שופטת את עצמי ולא נותנת לי ליפול, מה הרצון הזה להיות חזקה כל הזמן? משתדלת לקום ליום שמח ולהתמודד, לא לוותר, להגשים, ולהצליח! אין לי דרך אחרת....להוכיח לעצמי שמהמקום של הלבד אני יעלה הכי חזק למעלה אבל הפחד עוטף אותי גם לי יש שדים קטנים...אני נחנקת! לא יודעת מה עוד לשנות בעצמי שאני יהיה מסוגלת לשחרר לתת שיראו אותי כמו מי שאני, ושיפסיקו כבר להגיד לי שאני נראית קרה ,ומאיימת, אני לא כזאת!!להפסיק לפחד שיפגעו בי ,הפחד הזה בעקבות הדרך שעשיתי אם זה הפגיעה מימנו, הבולימיה, הלבד שאני מרגישה,החוסר ביטחון שנעלם בדרך בדם השגתי אותו שוב, הבורות הקטנים בנפש שאני לא מצליחה למלא, החומה הזאת שבניתי סביבי איך לנתב אותה לטובתי?
אני הולכת לחדר כושר כדי לצאת קצת, לנשום אחרי תקופה של בית עבודה ומיטה התרחקתי מהכול ומכולם.... עכשיו לאט לאט קמה, ואף אחד לא מבין איך זה שיש הכול ולפעמים את מרגישה שאין כלום....אני אשמח אם תוכלו לתת לי עצה איך ללמוד לשחרר ולהפסיק את הביקורתיות הזאת שאוכלת אותי, איך לזרום וליהנות להפסיק להגדיר תמיד מה נכון ומה לא! להתחיל לחיות שוב!! ולרכוש לעצמי את הסביבה שאני רוצה....