אני והבן זוג שלי תכננו לנסוע הבוקר לים המלח, זה יום העצמאות הראשון שלנו ביחד ואני תמיד עושה עם המשפחה תמיד, מגיל קטן הרגילו אותי שאני חייבת להיות נוכחת. לו אין משפחה מאוחדת כולם מפוצלים, כל אחד חי את החיים שלו. מן הסתם שלא היססתי לרגע אם להיות איתו או עם המשפחה, לא עלה בדעתי לרגע שהוא יהיה לבד היום. לא יכולתי גם לקחת אותו איתי לשם כי הוא בן 26 אני בת 19 ויש לי משפחה נורא פרימטיבית, הם יודעים שאנחנו ביחד אבל בכל זאת לא רציתי שהוא ירגיש לא בנוח או שיעשו לי פרצופים אז העדפתי שנהיה שנינו לבד. בקיצור הודעתי למשפחה שאני לא יהיה נוכחת ושאני מבלה את היום בים המלח. בהתחלה היה להם מוזר וטיפה התנגדו אבל לבסוף קיבלו את זה. בערב העצמאות עבדתי עד 3 בלילה וכשסיימתי הלכתי לישון אצלו, כולי גמורה והוא רצה סקס, אמרתי לו שאני רוצה לישון והוא שיגע אותי לפחות חצי שעה ולבסוף וויתר והלכנו לישון. עשיתי שעון מעורר ל8:00,עשיתי שעון מוקדם כדי שנספיק להתארגן ולהגיע בזמן כי הייתי צריכה גם לעבור בבית (אנחנו גרים בנתניה) השעון עוד לא צילצל ואני רואה אותו כבר רוכן מעליי בציפייה שנשכב, הסברתי לו שצריכים להתארגן כמו שצריך ולא מתאים לי עכשיו. אני צריכה שתבינו שזה משהו שחוזר על עצמו, הוא כל הזמן רוצה סקס וכשאני אומרת כל הזמן זה כל הזמן הלוואי ויכולתי לעשות פה דגש. וכשהוא לא מקבל הוא נוטה להתעצבן ולעשות פרצופים. הוא ביקש ממני חיבוק נתתי לו הוא ניסה שוב והשתחררתי ממנו ושוב ביקש חיבוק וניסה ושוב השתחררתי ממנו עד שאמרתי לו שאני לא רוצה לחבק אותו והתעסקתי עם הפלאפון שלי ואז הוא אומר לי ״ את מעדיפה להיות עם הפלאפון מאשר לחבק אותי יעלובה?״ כאילו מה ניראה לך שאתה קורא לי עלובה בכלל אתה לא מתבייש, והוא גם שכח להגיד לי שבסוף לא נוסעים לים המלח , כי אי אפשר לעשות שם על האש וכבר קנינו בשר( הוא קנה בכספו כי הייתי בעבודה) ושנצטרך לעשות פה בקרבת מקום. הגישה שלו אחרי שלא קיבל סקס ועדיין בציפייה לקבל עיצבנה אותי בטירוף, דיבור מזלזל שבאותו רגע לא יכלתי לסבול פשוט. תבינו גם שאני אוהבת לשכב איתו ברור זה הבן זוג שלי ויש לנו סקס טוב אבל הוא עובר את גבול הטעם הטוב, אני לא יכולה לשבת איתו שעה אחת מחובקת בנוח לנהל שיחה נעימה מבלי שיינסה להשכיב אותי, עכשיו אני מבינה את המשיכה אבל זה כבר טירוף, אם אני לא רוצה והולכת לסלון אני חוזרת ותופסת אותו רואה פורנו בפלאפון ועושה ביד!! זה מבייש אותי אפילו להגיד את זה למרות שאתם לא יודעים מי אני ומי הוא אבל אני לא יכולה שלהחסיר פרטים כי אני חייבת שתבינו אותי. בקיצור לעניין אחרי הגישה המגעילה שלו החלטתי שאני קמה והולכת הביתה אפילו לא למשפחה לבית פשוט כל כך ניגעלתי מהסיטואציה שאני פה איתו כדי שלא יהיה לבד ביום הזה וזה היחס שמגיע לי? תפסתי את הרגליים שלי והתחלתי להתארגן והוא שאל אותי ״לאן את הולכת את לא רוצה לעשות על האש?״ אמרתי לו שלא בא לי ושאני הולכת הביתה. הוא כולו בהלם אומר ״ תקשיבי לי טוב אם את הולכת עכשיו אנחנו סיימנו את הקשר הזה סופית, תקחי את כל הדברים שלך ואל תשאירי פה כלום אני לא רוצה לראות אותך יותר, בן אדם קונה אוכל קונה ככה קונה ככה ואת הולכת?״ שתקתי ועשיתי מה שהוא אמר לקחתי את הדברים שלי בזמן שהוא דואג להביא לי עוד דברים שאני יכניס לתיק. השארתי לו 200 שקל מה שהיה לי בארנק והלכתי. שלחתי לו בהודעה ״אתה תישאר לבד עד היום האחרון שלך חתיכת חרא אין בן אדם בעולם שיהיה מוכן לסבול אותך״ וחסמתי אותו . אמרתי לו את זה כי אני הקשר הראשון שלו ב26 שנים שהוא חי וגם את זה הוא הורס, הוא בן אדם שמאוד קשה להסתדר איתו אני חושבת מבחינת זוגיות כי בעבודה הוא מסתדר ועם החברים עם כולם הוא מסתדר. אני לא יודעת אם זה רק איתי אבל לפעמים הצורה שבה הוא מבקש ואומר דברים מאוד מזלזלת. וזו לא פעם ראשונה לא שנייה והלוואי שהיא לא הייתה הפעם השלישית והרביעית שקורה מצב כזה ואני מרגישה תחושת מועקה וקצת רגשות אשם על מה שאמרתי לו, יש לי סיבה להרגיש ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות