שלום לכולם
נתחיל בזה שכתבתי כאן כבר שאלות בשנה וחצי האחרונות,ועד עכשיו לא באמת יישמתי משהו..
על מה שהיה בעבר אני כבר לא בוכה.. אני מנסה להציל את השנים הקריטיות לדעתי שהם מעכשיו עד גיל 30. כי אם בגיל 30 אני אהיה באותו מצב אז באמת אני ארגיש כישלון
אני יודע אין לכם רקע וכל זה.. אבל נכון להיום אני חי מקצבת נכות כללית על סך 2491 ש"ח. עבדתי בחודשים האחרונים בהתחלה הרגשתי טוב עם זה.. לקום בבוקר ושיש עוד כמה שקלים בצד
העניין שמפחיד אותי באמת זה לא אם אני אגור בשכירות כל החיים או איזה אוטו יהיה לי ובאיזו תדירות אני אהיה בחו"ל..
כמו כולם אני לא רוצה להישאר לבד.. אבל הבעיה שבחורות לא מקבלות את זה שאני עובד משרה חלקית ואלה ששומעות על הקצבה הזאת עושות אחורה פנה.. ): בהתחלה ניסיתי לשקר לטייח אבל שקרים מטבעם להתגלות.. אם נניח אני עובד משרה חלקית אני מגיע לאזור ה5.. לא הרבה אבל אם אני מתחתן או שוכר דירה יש כל מיני מענקים כספיים וכאלה.. בעיה שבחורות זה לא מעניין אותן רוצות איזה עצמאי בעל עסק או מישהו עם עבודה משרדית איך אומרים.. "עבודה מכובדת"
אני במצב שלי מסוגל לעבוד מספר שעות מצומצם ביום,תמיד שניסיתי יותר זה עלה לי בבריאות..
אבל הבעיה שאני פאקינג לא מוצא זוגיות.. לא מזמן יצאתי ממערכת יחסים ונראה לי שזה נגמר בעיקר בגלל העניין הזה.. בקיצור מרגיש אובד עצות!!!!
נגזר עלי להזדקן לבד בלי אישה לידי??? ניסיתי גם אפילו אתר הכרויות של בעלי מוגבלויות (שכולם שם במצב הרבה יותר גרוע משלי) אבל אני לא טוב דרך אתרים.. אני מעדיף במקומות בילוי או חברים משותפים.. בקיצור הלבד הזה הורג אותי וגם אני יודע שאין משהו שאני יכול לעשות יותר מזה.. היו לי חלומות בית.. ילדים.. לא נראה לי שמשהו מזה בכיוון... ): ): ):
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות