היי לכולם
אני בחורה בת 22 עוד מעט 23 סטודנטית במכללה.... כמו רוב הפוסטים כאן גם לי
אף פעם לא היה חבר למרות שיצאתי עם בחורים אבל זה אף פעם לא היה משהו מתאים הכל היה שטויות ואני לא אוהבת שטויות אם אני הולכת להיות בקשר עם משהו זה חייב לבוא לי מהרגש קירבה וחיבה טובים לבנאדם, אבל לצעיר תמיד איזשהו פקטוא יפריע והדברים לא קרו, כאשר אני חושבת מגיל ההתבגרות ועד עכשיו היו לי מעל ומעבר הזדמנויות ואנים פוטנציאלים שיכלו להיות חברים שלי ולהיות איתם בקשר אבל לא קרה....
שלא לציין שאני די נראית קשוחה למרות שאני מאוד נחמדה אבל עד שמתקרבים אנשים רואים את הפנים הקשוחות וכי כך החיים גמרו לי להיות....אנשים שנפתחלתי אליהם לא היו שווים את זה ואנשים או אחד מהם שלא נפתחתי אני מתחרטת עד היום אבל גם לזה היו סיבות וטוב שלא קרה....כי לא הייתי רוצה שיעשו לי את זה לי שיקחו לי אדם שאני אוהבת....אבל זה לא חשוב עכשיו.....השנה התחלתי ללמוד באקדמיה
ושמתי לב שאנשים די מבחינים בי ולא נשארת בצד אבל רובם רק מסתכלים עלי ולא עושים שום צד וזה לא דבר חדש גם במקומות אחרים זה קרה וזה חוזר כל פעם מחדש
אז אני לא מבינה למה אנשים מסתכלים ומסתכלים הרבה המון ולא עושים עם זה כלום??? אני רוצה שיפסקו להיסתכל עלי סתם ויעשו משהו ועם לא אז שיפסיקו להיסתכל כי זה מתחיל לתסכל אותי!
אני עוד מעט בת 23 וכל מה שאנישם עשו עד עכשיו זה להיסתכל עלי ולהביט בי מהצד
אני שואלת לגברים שרואים את זה למה זה קורה? למה אתם לא עושים כלום? האם אתם מחכים שבחורה תבין שאתם רוצים אותה והיא תעשה משהו? כי אני לא מהבנות האלה שעושות את זה
אני מנסה להבין למה בכל מקום זה קורה לי ובסוף אני נשארת לבד עם המבטים של אנשים שמבטים בי מרחוק?
אמשח לשמוע דעות של גברים וכמובן גם של בנות
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות