פטריה באיבר מין. הכרחי לומר לרופא כמה זמן אני סובלת מזה?

זה ישמע רע מה שאני אכתוב כאן ואני מבקשת לא לשפוט אותי, ולא לרשום לי בתגובות שאני מגעילה או שאני מזניחה את הגוף שלי ואת הבריאות שלי. זה יכול להיות נכון ואני מודה, אבל אני מרגישה רע עם עצמי גם ככה, ואולי זה ישמע נורא רגשני מצידי עכשיו ומוזר לבקש את זה מכם אבל אם יש לכם תגובה תוקפנית, אני מבקשת לעדן אותה, כי אני נמצאית בתקופה לא משהו ואני מרגישה חרא (סליחה על המילה) בקשר להרבה דברים שעוברים עליי, אני נורא רגישה ומכל יחס שלילי שנותנים לי אני נפגעת אפילו אם זה רק באינטרנט במקום שבו אף אחד לא באמת מכיר אותי. אני יודעת שזה לא קשור לנושא השאלה ושזה מוזר להסביר לכם את זה אבל בבקשה. אני לא צריכה לשמוע שאני מזניחה את עצמי ושאני דפוקה או לא יודעת מה, אני רק צריכה תשובה עניינית לשאלה שתהיה בסוף.

אז אף פעם לא אמרתי את זה בקול או כתבתי את זה.
אז שנתיים. שנתיים אני סובלת מפטריה באיבר מין. שנתיים. אני יודעת, זה רע שאני לא פונה לרופא. הייתי צריכה לפנות לרופא כשזה רק התחיל, אבל תמיד פחדתי. כן, אני יודעת שאני טיפשה. אל תגידו לי את זה. וככל שהזמן עבר, פחדתי עוד יותר לבקש מאמא שלי לפנות לרופא, כי הרופא בטח רגיל לקבל נשים שסובלות מזה גג שבועיים, אבל כשתפנה אליו נערה טיפשה שסובלת מזה שנתיים, אני לא יודעת מה הוא יחשוב. ויש לי חרדה כזאת שהרופא שאלך אליו יזכור אותי, דווקא אותי, הרי אני בטח היחידה בארץ שנותנת לבעיה פשוטה אבל גרועה להימשך במשך שנתיים ולהידרדר בלי ללכת לרופא.
דבר נוסף הוא שזה משהו שהולך וחוזר. כל פעם שזה עובר, אני חושבת שזה לא יחזור כבר לעולם ומתחילה לשמוח שאולי אני כבר לא צריכה ללכת לרופא. ובכל פעם שזה חוזר, אני אוכלת את עצמי מבפנים על האשמה שלא הלכתי לרופא מלכתחילה. בהתחלה פחדתי במיוחד מזה שהרופא יסתכל לי על איבר המין, ולא היה לי איכפת אם זה רופא או רופאה, אני פשוט פחדתי שיסתכלו לי על איבר המין. והיום אני תמיד אומרת לעצמי שזאת העבודה שלהם בעצם, אני עדיין לא מרגישה בנוח עם זה אבל אם הייתי חוזרת בזמן הייתי הולכת לרופא וגומרת עם זה וזהו.
ונמאס לי כבר מהבעיה הזאת, אני באמת רוצה ללכת לרופא אבל אני מפחדת פשוט שהוא ישפוט אותי (לא שאני מצפה מכם להבין אותי, אני יודעת מה אתם כנראה חושבים, אבל אל תגידו לי כלום בקשר לזה).

עכשיו לשאלה שלי, אני יודעת שאני חייבת דחוף דחוף להגיד לאמא שלי שתילך איתי לרופא נשים ואני הולכת לעשות את זה. אבל איך אני אדבר עם הרופא? אולי זה לא הכרחי להגיד שאני סובלת מזה שנתיים? או שזה הכרחי כי זה גם משפיע על הטיפול שאני הולכת לקבל? והאם אתם יכולים להרגיע אותי? לומר לי משהו שיגרום לי לא לפחד כל כך מזה שהרופא ישפוט אותי? כי אני באמת מפחדת ללכת לרופא ומפחדת ממה שיגיד לי או איך שיסתכל עליי, למרות שזה מטומטם.
תודה מראש לעונים...