יחסים ביני לבן זוגי - הרגשה של אי סיפוק ורצון להכאיב לו

שלום ,אני בת 18 ואני ובן זוגי כבר כמעט שנה יחד. ראשית אני אגיד שאנחנו זוג מאוד אוהב מאוד זוגי ומאוד מכיל אך במהלך הזוגיות צצו דברים שאכתוב כאן-
(אני יודעת שזה הולך להיות ארוך אך אני אשמח אם תקדישו זמן ותקראו, זה חשוב לי).
מתחילת הקשר אני חווה ממנו המון רגעי חולשה שלו ושל העצבים או הלחץ שלו. הוא מוציא את זה עלי . הוא נוהג בדרך של לפגוע ולעקוץ.
עברנו את התקופה הקשה הזו שהייתי סופגת ממנו בלי סוף עד שאמרתי לו דיי שאני לא יכולה לספוג השפלות \השוואות לאקסית\ מילים כדי לפגוע במהלך ריב או ויכוח.. והוא בהחלט השתנה אין לי ספק בכך. הוא משנה את הצורת התנהגות שלו והוא פחות ופחות נוהג כך כלפיי אך אני רואה ניצוצות של חזרה. הוא אדם מאוד לחוץ ובדרכ זה יוצא כלפיי. אני לא טיפוס שקם והולך אני לא טיפוס שמוותר אך הוא גורם לי להיות כזו הוא גרם לי להגיד מספר פעמים "קח אותי הביתה" דבר שבנות אחרות השתמשו כבר על בני זוגן אך אני לא .אני לא עושה דברים כאלו כמו להשתמש באגו שלי כדי להוכיח נקודה.. הוא גורם לי להבין שרק עם כח אפשר לנהוג איתו. ואני לא טיפוס כזה פשוט לא.
אני יודעת לעמוד על שלי אני יודעת טוב מאוד להשפיל ולגרום לאנשים להרגיש רע עם עצמם אך אני לא משתמשת בזה על אנשים שאכפת לי מהם או בכלל..
היום לדוגמא התארגנו ליציאה והיינו צריכים לקום מוקדם בשביל זה ופשוט הפריע לו כל דבר שעשיתי .פתאום הפריע לו שאני הולכת או באה ,הוא דיבר איתי בקודים במקום להסביר לי דברים ,הוא התחיל להגיד לי דברים שאני לא עושה בסדר שקרו לפני שבועות..הוא מרשה לעצמו להתייחס אליי ככה והוא יודע אתזה והוא אמר זאת בעצמו כמה פעמים ומצטער על כך שוב ושוב. הוא טוען שהוא לא עושה אתזה בכוונה או מתוך אי אכפתיות אך קשה לי להאמין.
אני אתנהג כך להורים שלי אם אני ילדה בת 14 בגיל ההתבגרות או אם אני מתנשאת על מישהו..
זה גורם לי לרצות להכאיב לו. להצטער על כך שהוא גורם לי להרגיש מושפלת . להרגיש נתקפת כל הזמן.
אם אנחנו רבים אני הולכת לישון עם זה וקמה עם זה והוא לא. הוא יכול לישון ויכול לצאת לסיבוב עם חבר ואולי גם לדבר על הריב אבל לא להרגיש רע כמוני.
הוא מרשה לעצמו לכעוס עליי ולתת לי להרגיש אשמה בזה.
הוא השתנה בכף רגל ועד ראש ואני לא רוצה שזה יצטייר כאילו הוא איזה חבר רע שמתנהג אליי בזלזול כל יום כל היום.. זה ממש לא ככה. 98 אחוז מהזמן שלנו יחד אנחנו אוהבים ומאוהבים אחד את השניה ומפגינים אתזה מדברים על הכל צוחקים ונהנים. הוא מאוהב בי ואנחנו מתכננים עתיד יחד והוא חושב עליי כעל אמא לילדים שלו אך שזה מגיע למשבר הוא נלחם עלי וכן מדבר איתי וכן לא משחרר אבל זה נראה שאם היחסים בנינו יפרדו זה יהיה בגללו ובגלל שמים יגיעו עד נפש כבר..
אני פשוט רוצה שזה פשוט יפסיק . שהוא יפסיק לבקש סליחה.. שהוא לא יצטרך לבקש סליחה מלחתחילה .אני לא רוצה להיות מהבנות שחבר שלהן רע אליהן והן פשוט בוכות בחדר. זו לא אני ואני גם לא רוצה להיות כזו. הוא באמת אוהב אותי וחלק מהתקיפות שלו זה כי הוא קנאי מידי או שהוא מרגיש נתקף או פגוע וחלק זה כי הוא לחוץ או עצבני ומוציא אתזה עליי..נמאס לי מזה ואני רוצה שינוי. עשינו המון שיחות על זה וזה כן עוזר אבל אנחנו כמעט שנה יחד וזה עוד ממשיך. מה לעשות?
גברים- אם עברתם אתזה ואתם מזדהים עם מה שאני רושמת אני אשמח לתגובה.
נשים- אם עברתם את החוויה הזו אשמח גם כן לעצה.
מקווה שתרצו לעזור לי ושזה לא יראה לכם דבר שטותי ולא מובן ..ניסיתי להיות הכי ברורה שיש. תודה רבה לעונים.