שלום לכולם. אני כותב את הפוסט הזה מתוך ייאוש גדול מאוד.
אני בן 29 נשוי +1 ולצערי לא מוצא כיוון בחיים.
בגיל 22 למדתי רפואה משלימה במשך 4 שנים. חשבתי שסוף סוף מצאתי באמת משהו שאני רוצה לעסוק בו, אפילו פתחתי קליניקה וקיבלתי לקוחות. אבל אז לצערי העבודה ירדה. נשים העדיפו שאישה תעשה להם עיסוי וגם גברים העדיפו אישה. ולכן לא הרווחתי טוב בכלל והחלטתי לעזוב את זה בצד.
לפני שנה החלטתי בעצת כמה אנשים לנסות ללמוד משהו אחר. וכך היה, עשיתי קורס בדיקות תוכנה שלקח לי שנה שלמה והרבה כסף.. ופלא מה פלא... עד היום אני מחפש עבודה. בנתיים נולד לי ילד בזמן הזה ואני לא יכול להרשות לעצמי לא לעבוד בכלל אז אני עובד בתור מפעיל מכונה. דבר שאני לא אוהב כלל. זו הייתה עבודה זמנית שנמשכת מעל שנתיים כבר בגלל שאני לא מוצא עבודה בתחום בו למדתי. אני מרגיש מיואש כי אני לא מוצא זמן לחזור על החומר שלמדתי (כי צריך לתרגל) ולשלוח קורות חיים ,כי כל יום אני מגיע מאוחר מאוד הביתה. וצריך להקדיש זמן לאישה ולילד.
אני מרגיש שאין טעם לשלוח קורות חיים כי אם יזמנו אותי בטוח יהיו שאלות שאני לא ידע לענות עליהם בגלל שאין לי זמן לתרגל.
אני מרגיש שאני צריך להוכיח את עצמי לאישתי לבני ולי שאני ימצא עבודה יציבה במשכורת נאה.
השאיפה שלי תמיד הייתה להיות במשרד מול מחשב ולעבוד בכיף. שמשפחתי תיהיה גאאה בי.
בזמן האחרון אני חושב לעזוב גם את התחום הזה ואולי ללכת על משהו אחר. הבעיה שהכל יקר ולמי יש כסף לעוד קורסים ולפרנס את המשפחה.
מרגיש מיואש מאוד מאוד מאוד. הייתי חייב לשפוך את כל מה שיש לי על הלב. לא שיתפתי אף אחד ברגשות שלי אפילו לא את אישתי
אשמח לשמוע עצות. דעות של אנשים אחרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות