יגיעו תקופות טובותי יותר לא? אומרים שבסוף צוחקים על הכל. צחוק, בבקשה תגיע

אני שבורה, הלב שורף מרוב הכאב. אני עושה את זה למען שנינו. כואב לי עלייך, מעולם לא פגעתי באיש. הניצחון האישי מנחם מעט את הכאב. הניצחון של לא ליפול למקום הנוח, החם והנעים שהענקת לי ועטפת אותי. אהוב יקר הענקת לי כמו שאף אחד אחר לא עשה זאת. מהמקום שבו הגעתי כל כך הייתי צמאה לאהבה והחום לדמות אב, לאיש דומייננטי שיעמוד מאחורי וילווה אותי.
המצברים שלי כבויים אבל אתה הטענת לי אותם כול הזמן . הגעתי מבית "הרוס" אבא שעשה לי מלחמת התשה ..אמא עם נשמה ענקית שלא היה לה רשות מילה. אח שמעשן ומקלל...ואני ילדה שחוזרת וסופגת את הכאב, ולאט לאט מתרגלים לשגרה.אובדן התמימות קרה מהר מהרגיל. תשתית הביטחון שלך בעצמך מגיעה לאפס. יצאתי אל העולם באפס אמונה עצמית ,אפס ביטחון באנשים. יותר שורדת מאשר חיה . יושבת תחת השמש ובפנים רוצה להיכנס למיטה ולא להרגיש כלום, פשוט לישון. מתגייסת לצבא ונטושת מאחור את הבית. כשאני אומרת נוטשת מדובר על מרחק פיזי בלבד, נפשית, אתה לוקח איתך הכול...אבל אתה מתרחק בנסות לתשתש משהו ולעמעם את הסבל. הכרתי אותך כשהחיים שלי יתייצבו יחסית ואתה רק גרמת לזה להיראות ולהרגיש טוב יותר. פתחת לי דלתות, הראת לי חיים אחרים והמשפחה שלך , אוי המשפחה הזאת כמה מקום חם ואהוב היה לי שמה. דאגת לי והענקת לי והנפש, פשוט התמסרה. היום אני נפרדת ממך אני עוזבת אהוב יקר מהתובנה שאתה לימדת אותי לאהוב את עצמי ולא להתפשר לעולם, ושנינו יודעים נשמה יקרה שאני ואתה זוהי התפשרות. יש לנו את כול המסביב , הכבוד , הדאגה , אבל אין לנו את האהבה, את המשיכה ..אז אני עוזבת והלב שלי נשבר . הבטחתי לעצמי שאת חיי אשנה ואקטע את השושלת של הורים גרושים, אחים גרושים, ואת מסכת הייסורים שעברו היקרים שלי. הם היו בזו הראייה, שצריך להישאר עם הקיים ף ממלאים את עצמם שקרים ומכסים במפת שולחן יפה..ואז האמת מתפוצצת בפנים. האמן לי יקירי זה למען שנינו. אהבתי האחרים שלא הגיע להם . ולך מגיע שאוהב אותך אהבה אמיתית עם תשוקה. צר לי , זה לא קורה ואני ניסיתי , באמת שניסיתי . לא יודעת מה יהיה איתי מי יעמוד לצידי וידאג שאשאר יציבה במסלול החיים ואש על המטרות כמו שאתה לימדת אותי.
כשהייתי נופלת היית נופל לזמן קצר ואז מרים את שנינו . אבל אני לא יכולה להישאר מהסיבות האלה , לא מגיע לך שאשאר מהסיבות האלה. הענקת לי בית חם , תמיכה כלכלית אוטו צמוד ומשפחה מ ד ה י מ ה . יש את אלה שיגידו מה את חומרנית ? רכב ? בית? לא , אני ממש לא. כשאתה מגיע בלי כלום ויש לך חסך אהבה וחסך בביטחון כלכלי אז לצערי כן , גם הדברים האלה נוגעים בך ונותנים לך נחת ושלווה. אבל אני לא רוצה להמשיך תשושלת של המשפחה. אני רוצה לאהוב באמת ולא להתאהב כי נוח, וכי ויש לי מקום חם , אוהב, ומכיל. וקשה לי ,תאמין לי שקשה לי. הלב נשרף מבפנים. אני אוהבת אותך אהבה עצומה אבל לא אהבה של בני זוג. ואני הולכת בחששות הכי גדולים . אני אצטרך ללמוד להטעין את המצברים בעצמי , אין יותר עמוד תווך איתן מאחורי . אני נוטשת את ארשת הביטחון שהבאת לי זאת בתקווה, שאוכל להעניק אותה לעצמי, לבדי. יש אנשים שמגיעים לחיינו לשלב מסוים להיות שמה בעת מסוים ואז ללכת . ואתה היית ומה שלימדת אותי יישאר איתי לעד. לנצח יקירי אהיה פה עבורך לכול שתצטרך ותרצה, אני אשתדל למלא כול בקשה.
רק אל תבקש ממני את הבקשה ההיא ...את הבקשה ההיא שגורמת לשנינו צער וכאב. אל תבקש שאוהב אותך כי את זה , אין באפשרותי למלא. שלך , ועכשיו גם קצת של עצמי. ש.