אני מרגישה שכלום כבר לא טוב לי בחיים

שלום אני נשואה שנתיים לאחרונה אחרי שאבי נפטר לפני שנה התחלתי להרגיש ששום דבר כבר לא טוב לי וזה לא בגלל השפעת הבדידות מאבא אלא המצב גם לא היה משהו בעבר אבל בשנה הזו הכל הקצין. לא טוב לי בעבודה כבר המון זמן אני רוצה לעזוב אבל אני עושה טיפולי פוריות כדי להכנס להריון ואז לעזוב בחופש לידה עם הפיצויים. בנתיים אני עדיין בטיפולים ומתאכזבת מידי חודש מזה שאין הריון ועדיין נמצאת בעבודה שאני סובלת בה. בנוסף אח שלי מעביר ביקורת על בעלי שלא מכניס מספיק כסף הביתה כדי שנרכוש בית. מדבר בהתנשאות אומר לי בפנים ״אתם לא מסודרים״ ובנוסף משויץ לידינו שהוא טס לחו״ל כל שנה ושהוא מסודר כלכלית וכו וכו. עכשיו בעלי הוא בנאדם שעובד קשה ומאוד קפדן על התנהלות כלכלית ופתאום לשמוע ביקורת כזו מתנשאת זה פוגע בי בכלל שאח שלי מדבר ככה גורם לי להרגיש רע עם עצמי וגם מעצבן שהוא יורד ככה על בעלי. אפילו אחי אומר לי״שבעלך יקח אותך לחו״ל למה הוא חוסך?״ כאילו מה הוא דפוק? פעם אחת הוא אומר שאנחנו לא מסודרים ופעם אחת זורק לי משפט למה אתם לא טסים?
בקיצור הוא גורם לי להרגיש חרא
ואז רבתי איתו ואח שלי כמובן אנטיפט הוא טוען שהוא דואג לי ואני מגיבה בצורה כועסת אבל מה זה קשור? הבנאדם יש לו פיצול אישיות וגם קשה לו לנהל שיחה אז הוא ישר מנתק את הקשר איתי. פשוט מזלזל בי ועכשיו גם בבעלי.
יש לי אמא ואח אחד נשוי ועכשיו נשארה לי רק אמא.
והמשפחה של בעלי היא חמודה אבל אני לא כל כך קשורה אליהם כי אמא של בעלי היא מחבבת יותר את גיסתי כי אצלה יש ילדים ומשפחה מורחבת ושמחה יותר ואצלי -אין לא זה ולא זה.
בקיצור סתם חרא אני לא מרוצה מכלום לא עבודה לא משפחה לא הריון לא כסף כדי לרכוש דירה וגם זוגיות היא טובה בסהכ אבל אחרי שהגנתי על בעלי מפני אח שלי ורבתי איתו בגלל שהוא ירד על בעלי - אז בעלי בכלל לא מעריך אותי על זה כאילו לא מדבר על זה מתנהג כאילו זה רגיל ושכח מזה כי זה לא מעניין אותו. מעצבן אותי בכלל שהוא לא מתייחס במקום לחבק אותי ולומר לי ״אני מעריך שהגנת עליי ומצטער שרבת עם אחיך בגללי״ במקום זה הוא התעצבן ממה שהוא שמע על המריבה וזהו המשיך בשלו...
בקיצור אני מרגישה שאני נופלת לדיכאון רע לי לא טוב לי נמאס לי להסתובב עם מסיכה שהכל בסדר אבל בלב הכל שחור ואני עייפה.
מה אתם אומרים? זה נורמלי ? לגטימי המצב?