היא בת 15 ואני חוששת לחייה, אך לא מסוגלת לעזור

הי אני לא יודעת אם זה המקום המתאים לשאול או במתבגרים... אבל אני פשוט אספר ובתקווה מישהו מכם יוכל לסייע...
אני אפילו לא יודעת איך לפתוח את הנושא אז אני קודם אתחיל בלהציג את עצמי... אני בוגרת פנימייה פוסט אישפוזית. בעבר אושפזתי על רקע אי תפקוד וחשש לדיכאון... לקחתי תרופות ,הייתי מטופלת על ידי פסיכולוג... אבל אני כבר מזמן לא שם !
זה היה לפני חמש שנים והיום אני בצבא. בקיצור לא באתי לדבר עליי... מי שלא בסדר היא אחותי הקטנה... ולא - לא באמת יש לי אחות קטנה... היא פשוט כמו אחותי... אני אוהבת אותה בכל ליבי. לשם הצורך נקרא לה ליבי... ליבי הגיעה איתי לפני שלוש שנים לפנימייה הזו.. אני אחרי אשפוז והיא לא... היא הגיעה לשם כי המשפחה שלה בחוסר מילים - פשוט לא שמים עליה... אבא שלה ברח מהארץ ואמא שלה בעלת עבר דיכאוני בעצמה (היא צריכה השגחה ולא במצב לטפל בליבי)... ליבי הייתה איתי שנתיים בפנימייה... והיא קטנה ממני בחמש שנים. (כשרק הגענו היא הייתה רק בת 12 והיום היא בת 15) ובזמן שאני החלמתי והתחזקתי היא לא השתפרה... אנחנו שומרות על קשר מאז שעזבתי. בעיקר יזום על ידה. מדברות טלפונית ומתכתבות המון. אבל אני לא פסיכולוגית והמצב מתחיל לצאת משליטה... היא כותבת לי שהיא רוצה להתאבד - הפנתי את הדברים לפנימייה בבקשה שלא יספרו לה שדיווחתי... (כי חובה לדווח) וזה הגיע אליה... למזלי התחמקתי מריב גדול איתה. הפנימייה לא עשתה כלום מעבר לזה. היא בוכה לי כל הזמן בטלפון כמה קשה לה וכמה היא לא רוצה להיות בפנימייה. והיא במצוקה ! אני לא פסיכולוגית ולא עברתי יותר מקורס מסכן במכללת ספיר אבל זה מרגיש לי שהיא פשוט מוזנחת. אני אהבתי את הפנימייה הזו כמו בית שני אבל היא פשוט נותרה לבדה. או לפחות ככה זה משתקף - היא לא הולכת לבית ספר והיא ממש היפוכונדרית... מדביקה לעצמה מחלות וטראומות ושואלת אותי אין ספור שאלות ואני פשוט לא הכתובת ! האם המציאות היא באמת שמי שאין לו הורים נדפק ? שאין לו גב ושאפשר לתת לו ליפול בין הכיסאות ? לא לקבל תמיכה ? היא מתוסבכת זה נכון. אבל אם היא דיכאונית ולא נלחמת למען עצמה (שזה מה שדיכאון בעצם אומר) למה לא להתחיל טיפול תרופתי ? שיחות ? משהו ? האם יש גורם חיצוני שאפשר להעזר בו ? שילווה אותה ? הפנימייה היא של הרווחה אז לשם אני כבר לא יכולה לפנות... אנה סייעו לו השאירו מייל אם צריך. אני צריכה הכוונה לאיך לפעול... מה להגיד... אני לא רוצה להזניח אותה.