מה הפיתרון הכי יעיל ומהיר לטיפול בכבלי ילדות שהתפתחו והתעצמו עם השנים?

אהלן בוקר טוב ! קצת ארוך אבל בבקשה אשמח לייעוץ !! אז כמו בכותרת הקצרה שרשמתי.. אני בן 19 וחצי מגיל קטן מאוד מאז שאני זוכר את עצמי בגן גיל 4-5 לא התייחסו אליי טוב בבית בעיקר.. אבא לא היה נמצא היה בעבודה עד מאוחר מאוד אמא הייתה עצבנית .. היום אני מסתכל על ההורים שלי ואני יודע שהם לא יודעים לגדל ילדים .. גדלתי לא נכון לא אהבו אותי לא חיבקו אותי זרקו אותי למים עם ידיים קשורות נהייתי פחדן וביישן לא זוכר כל כך את התקופה של הגן אבל נגיעות מפה ושם אני זוכר שהיו לי חברים בגן ההורים שלי לא קנו לי מתנות לא הראו לי אהבה.. וכיילד שחייב לקבל את התשומת לב הזאת לא קיבלתי כלום .. אני זוכר שיום אחד אבא שלי החזיר אותי לבית הייתי עם חום או משהו לא הרגשתי טוב אחרי חצי שעה הוא חזר עם צעצוע ג'יפ כזה מרוב התרגשות לא האמנתי שזה קרה אחרי שהוא הלך בכיתי פשוט בכיתי אחרי כל היחס שקיבלתי פתאום באה לי מתנה ככה באמצע היום . פתאום אהבתי אותי ! את אבא שלי , עד עכשיו אני זוכר את זה כאילו זה קרה עכשיו זה משהו שנחרט בי המתנה הזאת! אבל זה רק כוכב בהיר בשמיים אפורים .. גם ביסודי לא היו לי חברים.. ומהסיבה שלא ידעתי איך להתחבר לאנשים , בבית לא הוציאו אותי לראות קצת עולם.. אבא שלי היה לוקח אותי בבוקר לגן ולבי"ס מחזיר בצהריים וממשיך לעבודה .. הוא היה חסר סבלנות ועצבני היה מפיל גם עליי.. וזה השפיע עליי הייתי מסוגר לא הייתי כמעט פותח את הפה גם בבית הייתי גם כועס ועצבני ושובר דברים וההורים עוד יותר הקשו עליי... בקיצור בכיתה ה התחלתי לעבור בתי ספר .. לא הייתה לי שום מיומנות חברתית בנוסף לזה שהייתי שקט ומסוגר וחסר כל ביטחון.. לא הייתי מסוגל להרים אצבע בכיתה כדי שלא תימשך אליי תשומת לב.. היו מכפכפים אותי היו משפילים אותי צוחקים עליי ה מבזים אותי .. הייתי בודד נורא חוזר כל יום הבייתה עם ייסורים כל כך קשים ומושפל עד עפר הייתי בוכה בשירותים של הבית ספר לא יכולתי להכיל את זה וגם לא העזתי להתגונן.. לא ידעתי איך להתגונן.. יש עד היום כמה ילדים שאני שומר להם טינה כל כך חזקה שאני לא יכול פשוט לסלוח להם !! לא יכול !! רק לפרוע את החשבון בדרך שהם עשו לי יוכל להשקיט לי את המצפון שלי !! זה היה מכות סתם כך כי בא להם יריקות.. הייתי בא עם אופניים לבית ספר ויום אחד ילד מהכיתה ירק לי על הכיסא של האופניים מול הפרצוף זה היה שהסתיימו הלימודים בדיוק כשכולם יצאו.. היה לי חבר טוב מאוד מאוד מהבית ספר היו לנו שיחות ארוכות היינו משוטטים המון יושבים אצלי אצלו נהיינו חבורה קטנה היינו קונים סיגריות ואקסלים בערב אבל השגרה בבית ספר הייתה כמעט תמיד אותה שיגרה.. ואת האמת היו ימים שהשפילו אותי מאוד במכות וכל מיני וכמה שהיינו חברים טובים פשוט התביישתי להראות את הפרצוף שלי ליידו הרגשתי כל כך אפסס איך משפילים אותי ואני לא עושה כלום לא מגיב לא יכול להגיב והוא היה דיי חברותי עם כל הכיתה ובכל זאת נשאר להיות חבר טוב .. !! לא הערכתי את עצמי בכלל .. גם בשכונה אחרי הבית ספר הייתי מעדיף לחכות יום יומיים ש"יישכח" מה שהייה ואז להמשיך להסתובב איתם..החבורה) כל זה היה מכיתה ד' עד גיל 14 או 15 שאז עברתי לפנימייה .. שם גם היו לי קצת קשיי הסתגלות אחריי כל מה שעברתי אבל בסופו של דבר זה מקום סגור רחוק מהבית והיו לי שם חברים דווקא התקופה של הפנימייה זאת באמת התקופה שהכי נהנתי בה , היינו מגיעים בראשון ויוצאים בחמישי בערב וביום חמישי תמיד הייתה לי נועקה קשה בלב כי רציתי להישאר היה לי שם יותר טוב מהבית בבית הייתי יושב לבד מסוגר לא היה לי מכרים בזמן שאחרים היו חוזרים לבית כל אחד בעיר שלו ויוצא עם חברים עם בחורות שלא היו לי .. הייתה לי חרדה חברתית! גם שם היה ילד אחד שהתנקל אליי אבל שטויות, בגיל 16 וחצי עזבתי את הלימודים בתחילת כיתה יוד נראה לי אחרי חודש חודשיים בגלל שהתחדש הקשר עם החבר שדיברתי עליו מקודם .. הסתבר שגם הוא היה בפנימייה ועזבנו ביחד הוצאנו רשיון טיילנו הכרתי עוד קצת חברים פה בעיר שלי הייתי קצת יוצא פה ושם מועדונים וזה .. התחלתי לעבוד חסכתי יפה קניתי אופנוע .. בגיל 17 עישנתי מהצמח פלא פעם ראשונה ןפשוט התאהבתיי ! זה שיחרר לי את כל המחשבות לחופשש הרגשתי יותר טוב עם עצמי בהשפעה.. נהייתי יותר שאנן ועצלן אבל זה לא מנע ממני להפסיק כי פשוט אהבתי ! לא היו לי עוד חברים שמעשנים לכן הייתי מעשן אחרי העבודה והולך לישון.. עם הזמן היו כמה חברים לשאכטות אבל זה לא חברים באמת.. בקיצור החברים עזבו והתרחקו אחד אחרי השני הייתה לי חברה מדהימה גם כן נפרדנו.. נשארתי עם עצמי ועם טעם מר של אכזבה .. הפסקתי לעבוד התחלתי להיות מעשן כפייתי לא יכולתי בלי השאכטה.. בגלל הנסיבות שעכשיו אני בכלל לבד עם עצמי לא נשארו חברים בכלל.. בקיצור יש עוד המון המון לספר על השתלשלות האירועים... זה לא נראה לי מתאים לכאן ובשורה תחתונה אני עדיין אותו אחד עם האופי של קושי ביצירת קשרים חברתיים ביטחון עצמי ירוד הערכה עצמית באסלפט.. לא יודע איך להתגבר על זה .. אני לא מעוניין ואפילו פוחד ללכת לפסיכולות או פסיכיאטר שייתן לי כדורים או יסגור אותי באיזה מוסד שישבית אותי חח אנשים שנכנסים לשם יוצאים מעוכים" .. השאלה אם יש דרכי טיפול יעילים אותי תרפיה או היפנוזה לא יודע אני לא כל כך הצלחתי להבין את התחומים האלו.. מי שמכיר ויודע מנסיון אז בכלל יכול לעזור.. אני רוצה לצמוח מחדש לצמוח מאפס , לצאת לחיים בריאים חברתיים ועצמאיים וחוגים ושיעורים לא יעזרו לי זה לא הראש זה לא הכיוון זאת לא הנקודה .. אצלי צריך לעשות טיפול שורש ולא להדביק פלסטר שיחזיק כמה ימים.. זה דברים שבאו איתי מילדות צריך עבודה יסודית.. שמעתי פעם ש LSD יכול לעזור במקום ובזמן הנכון.. שמעתי שזה לפעמים טריפ אחד כמו 30 שנה של פסיכולוגייה ואנשים השתנו לטובה וראו פתאום את החיים מזווית טובה יותר.. לא יודע.. כל דבר שיכול לעזור אשמח לתשובות ! ועם יותר פירוט כמו מחיר לטיפול או כמה זמן זה משך הטיפול בערך.. מודה ומעריך !