לא מצליחה למצוא עבודה כולם דוחים אותי, אני מיואשת ושבורה

אני יושבת כול היום מדוכאת נורא ולא מוצאת את עצמי..
אני לא יודעת מה הבעיה העיקרית בי שמעסיקים לא רוצים לקבל אותי לעבודה.. אני בחורה חרוצה שרוצה לעבוד ופנויה בכול שעות וימות השבוע ובכול זאת מעסיקים לא מעוניינים, שלחתי המון קורות חיים שלי באינטרנט לא הרבה התקשרו ואלה שכן אז הלכתי לראיון נגיד ב012 לא מזמן לפני שלוש שבועות בערך זה היה התאמנתי על הראיון באמת המון ראיתי טיפים ועצות מה להגיד כדי לא להיכשל הראיון היה מוזר מאוד בכול הגישה של המראיינת, קודם כול זה היה מוקד מאוד ברבי ורועש לטעמי... מוזיקה מאוד חזקה מלא בנות שצועקות וכבר הרגשתי שאני לא מתאימה לשם אבל נכנסתי לראיון בכול זאת, המראיינת אפילו לא טרחה לסגור את הדלת והמשכנו לשמוע את הרעש והמוזיקה מבחוץ אז סגרתי בעצמי, המראיינת עשתה רושם של בחורה מאוד נחמדה והרגשתי די חופשיה לדבר איתה, היא לא ממש שאלה אותי דברים שקשורים לעבודה עצמה בגלל זה הכל היה די מוזר בראיון ויצאו לי כמה מילים מפגרות בגלל הצורה שבה היא דיברה ואולי זה מה שהרס לי, בכול אופן נסתי כמה שיותר להפגין בטחון אפילו שבפנים רעדתי, לא הסתתי מבט והסתכלתי לה תמיד בעיניים וזה משהו שמאוד קשה לי לעשות, אני מדגישה את הראיון הזה כי היא פשוט דרכה עלי ושיקרה לי בפרצוף ''שהתקבלתי'' המילים שלה ממש שכנעו אותי שהתקבלתי היא אמרה משהו בסגנון '' את יכולה להתחיל ביום ראשון''? ''תשב איתך מישהי ותאזיני לה לשיחות'' והראתה לי את היעדים שצריך להגיע אליהם אמרתי לה שברור שאני יכולה להתחיל ביום ראשון והיא אמרה יופי ושהמנהל שלה יבוא עוד שעתיים והיא תתקשר עלי עם הפרטים, כמובן שלא שמעתי לא ממנה ולא מהמנהל שלה עד היום.
כשהייתי בדרך הביתה כל כך שמחתי כי באמת חשבתי שהתקבלתי הרגשתי מאושרת! כול החיים הרגשתי עלובה הרגשתי אוויר והרגשתי שהנה הצלחתי וזה פשוט התנפץ לי בפרצוף זה שבר אותי הוריד לי את כול הערך העצמי שגם ככה אין לי... כמה ימים אחרי הלכתי לעוד עבודה הפעם במלון חכתי שעה עד שהמראיינת תסיים את הפגישה שלה, ואז נכנסתי לדבר איתה, היא ישר קטלה אותי ואמרה שהעבודה תהיה קשה לי לעבודה ראשונה נסתי להתעקש וזה לא עזר וגם מהם לא קיבלתי תשובה עד היום...
היה עוד משהו, ראיון בפלאפון שמישהי מסלקום עשתה לי היא ממש התקילה אותי במליון שאלות וממש לא הייתי מוכנה לזה אף פעם לא עשו לי את זה בפלאפון אז בשביל מה עושים ראיון אם הם ישר שואלים ומפילים עלייך הכל בפלאפון? ואני מדברת על שאלות של חצי שעה.
והיא גם תפסה אותי בדיוק בעיר וזה עוד יותר הלחיץ אותי אבל נסתי להישאר מרוכזת בשיחה, בסוף השיחה היא התחילה לגמגם ואמרה שאם יהיה להם קורסים היא תודיע לי ועכשיו זה ברור שיש להם קורסים לעבודה אחרת היא לא הייתה מתקשרת!! וכמובן שגם ממנה לא שמעתי עד היום. הייתי לפני חצי שנה בעוד שתי ראיונות שגם לא הצליחו ואני כבר שבורה לגמרי מפורקת ומיואשת אני מרגישה שהנשמה שלי לא חיה אני חייבת לעבוד לצאת מהבית ולהכיר אנשים וכלום לא מצליח! מה אני עושה לא בסדר ולמה כול המעסיקים מתנהגים אלי כמו לזבל??איפה הרגישות איפה האנושיות?? אז מה עם לבן אדם אין ניסיון זה גם תפקיד של העבודה לתת לבן אדם את הניסיון ככה שהוא ילמד וישתפר... חשבתי על להתחיל בינתיים לעבוד באופן עצמאי כמעצבת גרפית אבל אין לי בטחון בעצמי שזה באמת משהו שיכול להצליח? אני למדתי לבד בבית כשהייתי קצת יותר קטנה לעצב בפוטושופ במשך שש שנים ויש לי ידע גדול בזה, אבל איך אני יכולה לקדם את זה? והאם יש לי סיכוי בכלל להצליח?.. זה רק לבינתיים עד שאני אמצא עבודה אני אנסה להשתפר גם בזה אבל אין לי מושג אם זה באמת כדאי.. תודה רבה לעוזרים.