אז ככה, מאז ומתמיד הייתי ילדה שתורמת ועוזרת לחלשים, הייתי מאוד פופולרית, עד שהגעתי לכיתה ז' - כיתת מופ"ת, והתנשאתי על הילדים שם, שכביכול הייתי "מקובלת"... הייתי אטומה להכיר חברים חדשים, עד שהיה ריב גדול בין שאר הכיתה לביני וחברותיי. מאז הריב במשך כיתה ז' וקצת מח' היינו מציקות להם, הושפעתי כל כך מחברות שלי והייתי כל כך טיפשה!!! עכשיו בכיתה ט' אני כל כך מצטערת על זה. מה אני אספר לילדים שלי? נמה הזכרונות ילדות שלי יהיו? אני מכפה על זה כמה שאפשר, מתנדבת, עוזרת לילדים חלשים בכיתה, ונראה שהילדים שהצקתי להם "שכחו" כי עם חלקם אני בקשר טוב היום, אבל זה פשוט רודף אותי. אני בוכה כל לילה במיטה, חושבת למה לא יכולתי להיות סתם ילדה שלא עשתה רע... אני ממש מיואשת וחושבת לעבור בית ספר. אני לא מאמינה כמה מושפעת הייתי. זאת פשוט לא אני. כמובן שהחלפתי חברות והן אפילו אומרות שאני טובת לב, כי ככה הייתי גם ביסודי. חשוב לי לציין שההורים שלי מדהימים וכל הזמן חינכו אותי לעזור ולתרום, והם לא יודעים מזה, מרגישה שאני פשוט כישלון! מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025