שלום לכולם,
הייתי במערכת יחסים של 8 חודשים, נהייתי מאוד תלותית, כנראה שהבחור רק התעניין בי מינית, וכאשר העניינים הפכו להיות יותר בכיוון רגשות הוא התחיל להתרחק, כל יום שעבר הוא התרחק יותר ואני הייתי כל הזמן יוזמת את השיחות והוא היה טוען שהוא עסוק ויש לו תקופה לחוצה בעבודה, עד שאמר לי שעדיף שנקח הפסקה של שבועיים והראה מה יהיה כי הוא נחנק מהקשר הזה. בתחילת הקשר הוא היה אחרת, מה שקשר אותי אליו. הקשר שלנו היה מאוד פתוח, מאוד מיני, הוא דאג לי והיה גם חבר טוב ואכפתי.
כאשר נפרדנו, איבדתי כל ריכוז בחיים שלי, התרחקתי מאנשים, הייתי בעבודה חדשה חודשיים - שהיה לי ממש משעמם שם, ישבתי לבד כל היום במשרד, וכתבתי ועניתי לטלפונים. וכתוצאה מהפרידה, היה לי חוסר חשק מוחלט להמשיך ולעבוד, בסוף פיטרו אותי.
מצבי הכלכלי קשה כי לפני שמצאתי את העבודה האחרונה, הייתי חצי שנה בחיפושים אחרי עבודה שכן למדתי מקצוע שמאוד קשה למצוא בו עבודת מכובדת.
כתוצאה ממצבי הכלכלי ומאבטלתי, חזרתי לגור עם ההורים.
אני יושבת כל היום בבית,ישנה, בדיכאון, כל הזמן עוקבת אחרי האקס בפייסבוק ובוואטספ, לא אוכלת, לא מדברת, ירדתי 6 קילו ואין לי תאבון לאכול.
התרחקתי מאנשים ומחברות כי אין לי הערכה עצמית ואני לא מרוצה מהמקום שבו אני נמצאת בחיים, אז עדיף לי להיות לבד, כי אני משעממת ובחוסר ריכוז ואין לי חשק. מהסיבה הזאת הפסקתי להכיר בחורים, כי אין לי חשק, לא מתלהבת מאף אחד, מרגישה שעמום.
אפילו המקצוע שלמדתי, אני לא מוצאת בו עניין, הלוואי שהייתה לי עבודה שהייתה מעסיקה אותי והיו לי שאיפות ורצונות והגשמה עצמית.
אני מרגישה כמו אוויר, מפחדת מהעתיד, בורחת מהמציאות, יושבת בחוסר מעש ומחכה לכלום.
הקשר שהיה לי עם האקס, נתן לי מוטיבציה להכל, אני לא יודעת אם עזיבתו היא שגרמה לי להיות במצב הנפשי הזה, או שהגם הוא היה סוג של בריחה שההרגשה של חוסר הערכה, אז מיליתי את כל עולמי בו, וזה נתן לי משמעות, כי חיפשתי משמעות, כי הרגשתי ריקה.
לפעמים בא לי להתקשר אליו, אבל בשביל מה, הוא כבר המשיך בחיים, ואין לי מה להגיד לו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות