שלום לכולם,
אני יוצאת עם מישהו בערך כחודשיים וכיף לנו כשאנחנו נפגשים והכל.
אבל הבעיה היא כשאנחנו לא נפגשים.
הבעיה היא כזו:
אני מרגישה שנהייתי אובססיבית כלפיו (לא במובן המפחיד של המילה חח). אבל נגיד שאם הוא אמר שיתקשר יותר מאוחר והוא לא מתקשר (מה שגם קורה לפעמים), אני נכנסת לדיכאון, נהיית חסרת סבלנות כלפי הסובבים אותי וחושבת רק על זה.
אני לא מכירה את עצמי ככה ולא אוהבת את זה. יש מצב שהוא יודע שזה מפריע לי ואולי מנסה לבחון אותי ולראות עד כמה אכפת לי.
מה אפשר לעשות כדי להירגע? אני לא זוכרת שהייתי ככה עם בני זוג בעבר. לא יודעת מה קרה לי.
אגב, שמתי לב לדפוס שחוזר על עצמו (קרה כבר פעמיים): הוא לא מתקשר כשהבטיח (למשל), אני מתעצבנת עם עצמי ולא מתקשרת אליו או שולחת הודעה לראות מה קורה בעצמי ואז מרגישה שהגיע הזמן להיפרד או משהו בסגנון, אנחנו מדברים על זה (בשיחות שאני יוזמת לרוב), סולחים ואז נפגשים יום למחרת.
אני לא יכולה עם כל השיחות האלה, זה מןציא אותי מדעתי ומוציא את הכיף מהקשר. אני יודעת שזה מתסכל גם אותו.אני תמיד אומרת לו שיגיד באותו רגע אם יש לו בעיה עם משהו כדי לפתור את זה במקום ולא לנטור טינה בהמשך אחד כלפי השני, אבל הוא לא טיפוס רגשן שמדבר על רגשות. מה עושים עם זה?
תודה רבה לעוזרים.
איך יוצאים מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025