הזוגיות שלנו לא טובה. התקשורת אף פעם לא היתה טובה. תמיד אומרים שנשים רוצות לדבר, לשתף לחבק והגבר לא מבין ולא מקשיב ולא איכפת לו. אצלנו אני מרגיש אחרת. יש הרבה דברים טובים לומר עליה והיא עסוקה כל הזמן גם בעבודה וגם בבית. באמת כל הכבוד לה. אבל היחס שלה כלפי על הפנים. לא מדברת לא מקשיבה חסרת סבלנות לא משתפת. הכל היא רוצה לקבוע. שליטה מוחלטת. כעת כיוון שלא יכולתי לשאת את היחס אלי שהפך ממש לרוע, בלי סיבה ממש (אני תורם חלקי בבית ועם הילדים ומשתדל לשפר הזוגיות) - היא רק מתבצרת יותר. כל דיבור אלי הפך להיות מלא שיטנה. לאחרונה היא לוקחת את הילדים למשפחתה ואף יוצאת איתם לבלות ולאכול בחוץ, בלי להודיע לי וכמובן בלי לצרף אותי. מה עלי לעשות, האם עלי לאפשר זאת? לא רוצה להוסיף לחץ לילדים. אבל אין לזה צורה. מרגיש כמו הסוף. רק רוצה לגרום לי לעזוב. מה דעתכם? היא לא מעוניינת לשוחח. ולא נראה כרגע שטיפול זוגי בכלל יתאים. כשאני לוקח את הילדים לראות את אימי היא לא מפסיקה להתקשר וללחוץ שנחזור. כמובן שאני לא נוהג כך. יש למישהו הצעות חכמות להמשך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות