לפני 10ימים אבא שלי נפטר מהמחלה הארורה.מהרגע שגילו את המחלה עד שהוא נפטר עברו 5 ימים.אבא שלי היה מסורתי וגם אנחנו.המשפחה שלי הם ממוצא מזרחי ואישתי ממוצא אשכנזי.היא לא מבינה ומקבלת את המסורת והשמירת שבת שצריכה להיות לפחות בחודש הקרוב.הדאגה שלה זה מה נעשה בשבתות?למה הם לא יכולים בבית האבל לראות טלויזיה בשבת? היא מרגישה מאד לא קשורה לעולם ולמנהגים שלנו לגביי האבלות.גם בשיבעה היא ניסתה לריב איתי על זה שהערתי לה שאני מקווה שהיא לא מתכווונת לעשן בשבת הראשונה.היא ממש במצוקה שהיא הייתה לבד עם הילדים שבועיים.מה אני אמור להגיד שאיבדתי את האוצר הכי יקר שהערצתי הערכתי ואהבתי בלי גבולות.במקום לראות אותי ולתמוך ולהרים ולנחם.היא אומרת שאני לא רואה אותה בכלל.כמובן שזה לא נכון אני מנסה ולפעמים מצליח לראות אותה.וכל מיני שאלות הזויות לדוגמא.יש לאמא שלי יום הולדת יום ראשון ואני רוצה להיפגש ולחגוג.אבא שלי היה בן 60+ כשנפטר בפתאומיות.ברגעים האחרונים שלו עד הנשימה האחרונה החזקתי לו את היד וכיסיתי אותו בנשיקות ועטפתי אותו במילים אוהבות מתוך הלב.מה עושים או אומרים כדי לשנות את התגובות והמצב הקייים של חוסר ההבנה וההכלה בעיניי שאישתי לא מבינה.תראו רק עם איזה שטויות אני צריך להתמודד במקום להתאבל על אבא שלי ז"ל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות