לא מתאקלם במקום עבודה חדש, האם כדאי להישאר ולהיאבק או לעזוב?

לילה טוב,

התחלתי לפני זמן קצר לעבוד במקום עבודה חדש אחרי 4 שנים בחברה אחרת. העבודה הקודמת שלי הייתה נחמדה מאוד. אנשים חמים, צעירים ואווירה ממש טובה. מן הסתם הייתי מתמצה בכל הממשקים ויודע לתקתק עבודה ברמה גבוהה ולשמחתי המנהלים [ולקוחותיי] העריכו זאת מאוד [מכתבי תודה למנכ"ל על בסיס שבועי].

לפני כשבועיים עשיתי פריסה נחמדה, נפרדתי מכולם [בגרון חנוק ;)] ועברתי למקום עבודה חדש. מדובר בצעד שהייתי חייב לעשות ע"מ לקבל ניסיון [שאין לי בעבודה הקודמת] ולהתקדם בצורה משמעותית בתחום אותו למדתי. המקום החדש מכניס אותי עמוק יותר לתחום ופותח בפניי צוהר לתפקידים אחרים בעתיד.

אחרי כל הציפייה, התחלתי במקום החדש והבהרתי [עוד בריאיון] שאני עם ניסיון לא של 100% ואני צריך התלמדות קצרה כדי להכנס לעניינים. כשהגעתי נתנו לי הרגשה נחמדה, אך בימים האחרונים אני מרגיש שאני מאבד כיוון....

מנהלת המשרד לא באמת יודעת היכן לשים אותי ע"מ שאקבל את הידע הנדרש כדי להתחיל לעבוד. הבחור שאיתו אני יושב במשרד הוא ממש קשה [עבד כי ימלוך כזה...סוג של ערס]. אני מרגיש ממש ממש לא בנח לשאול שאלות, כל שאלה שלי מולידה תשובה אך בצורה ממש לא מעמיקה ולא אדיבה...

כדי לתרגל את העבודה אני צריך להתחיל עבודה פרקטית, אך העובד עסוק בעבודתו שלו ולא כ"כ מערב אותי בנעשה ואני מוצא את עצמי רב היום בוהה בו ו \ או מחכה למטלות. עכשיו, אני טיפוס די ביישן ולא נעים לי לבקש ולשאול כל הזמן, אך מצד שני גם לא נעים לי לשבת חסר מעש במשרד.

ולכן אני בדילמה...
מצד אחד אני רוצה להתחיל לעבוד [ולתת תוצרת] אך אין לי את הידע הנדרש ב100% ואני לא רוצה להתחיל ולטעות בלי סוף. מצד שני אני גם לא יכול להתקדם בלימוד כי החונך הוא פשוט לא "חונך". לא אדיב, לא תומך, לא מנסה לקדם....פשוט לא.

אני לא מאלה שילכו למנהלת המשרד כדי לבקש לשבת ליד מישהו אחר [בוודאי אתם יודעים מה הדבר יעשה..............ריבים ומלחמות].

השיא קרה לפני יומיים :

נתנו לבחור שמלמד אותי עוד עבודה, והוא ליד כל המשרד בא למהלת ואמר לה "נמאס לי שאתם מפילים עליי עבודה. אני גם "לוקח על עצמי את הבחור החדש", ואני גם צריך לעשות וכו' וכו' וכו'...
העיקר שוכרים אנשים ללא ניסיון וללא ידע וכו' וכו' וכו'... במקום שיביאו אנשים שיודעים את העבודה וכו' וכו' וכו' [והכל בפניי וליד כולם...בצעקות]"

ממש התביישתי ונהייתי נבוך, אבל כמובן שניסיתי לשדר פאסון.

אני יודע ומאמין בעצמי שמה שאותו עובד יודע ותורם למערכת [אחרי 9 שנות נסיון] אני אוכל לתרום כפול אחרי חצי שנה. ברור לי שאני יודע לעבוד הרבה יותר ממנו {כי אני רואה מה הוא עושה} אך אני לא באמת מצליח להגיע לשלב שבו אני מתחיל לעבוד בפועל.

לאחר מכן,
ציוותו אותי שוב איתו [!!!] ואני עוד יותר מתבייש ומרגיש לא בנח לשאול [ומה גם שהוא לא מעט מהזמן פשוט מתעלם ממני כאילו אני אוויר ועושה טובה כל איזה רבע שעה לתת לי איזו מטלה או משהו חדש].
ככה לא מתנהג חונך בצורה מכובדת, ואני אומר זאת בוודאות כי אני בעצמי חנכתי עובדים חדשים [בצורה טובה מאוד...עובדתית כולם ידעו לתת תפוקה פנטסטית ונהיו חברים שלי לאחר מכן. הם קיבלו יחס טוב ותומך שהביא תוצאות].


איך להמשיך?
לעזוב? לחזור לעבודה הקודמת? להמשיך ולהוכיח?
אני מצד אחד לא רוצה לפספס הזדמנות, אך מצד שני המצב רוח שלי ברצפה והיום שלי עובר ממש ממש לאט ובצורה מזעזעת..

אשמח לדעות,
יוסי