אני מאושר! באמת, טוב לי! אין לי תלונות. השגתי עד כה בחיי את מה שרציתי, ואני בטוח שבהמשך אני אשיג את מה שאני מתכנן היום. יש לי אישה, אנחנו מאוד אוהבים זה את זה, כל יום אני שמח שאני קיים. רוב הזמן אני רגוע, יש לי נחת רוח, מצב רוח טוב, אני מאוד אופטימי. אבל דבר אחד מעניין ביותר: אני מנותק מאוד ממה שהולך סביבי. מה הכוונה? אני הולך לעבוד, חוזר הביתה, קצת מטלות, קצת תחביבים, לימודים, זמן עם איכות עם האישה, לפעמים יוצאים לאנשהו, לפעמים בבית, לפעמים חברים. וככה כל יום. ופה השאלה:
אני לא צופה אף פעם בחדשות [אני מודה לאירועים גדולים שקוראים אבל רק דרך זה שאנשים סביבי מדברים על זה].
אני לא פותח עיתונים, כל מה שקשור לאקטואליה אצלי בפייסבוק הוא ברשימת החסומים, אני לא מקבל עדכונים לטלפון, טלוויזיה כבר בכלל איזה לפחות 5 שנים אין לי וסביר שלא תהיה... וכשאני מעלה את זה: אנשים אומרים לי שאני מאושר בגלל שאני קובר את הראש באדמה, ושהאושר שלי הוא אשליה שיצרתי לעצמי, מאין דרך לברוח מהבעיות.
הבעיה היא שאיפשהו הם צודקים, כשאני שומע למשל שהיה פיגוע, אני כן מתעצבן לזמן מסוים אבל אחרי זה אני רק מוודא שכל מי שאני מכיר בסדר, מבין שאין משהו שיש באפשרותי לעשות על מנת לשנות משהו, לתקן את העולם, וממשיך להתעלם. ממשיך עם החיים שלי.
מה דעתכם? האם אני באמת מצאתי נוסחה לאושר? תחייה את החיים שלך ויהיה לך טוב, או שמה שמצאתי זה דרך להתעלם מהבעיות ואדם שפוי לא אמור להיות כזה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות