שלום לכולם. אני בת 17, אני גרה עם אמא שלי ושני האחים הקטנים שלי.
אבא שלי נפטר לפני 9 שנים. מאז, אמא שלי גורמת לי המון סבל.
אני עושה את כל המטלות שלי בבית, מנקה, מכינה אוכל, מטפלת באחים שלי.
אני בקשר טוב עם המשפחה של אמא. בגלל בעיות כלכליות, אני עובדת ומשלמת על כל הפעילויות שלי (לדוגמה תנועות נוער, טיולים שנתיים, ספרי לימוד וכד').
אני עושה המון מאמצים כדי לרצות את אמא שלי ולהישאר שפויה.
קשה לי, קשה לי מאד. אמא שלי לא מעריכה אף לא דבר אחד שאני עושה, היא צועקת עליי ורבה איתי בכל יום, משפילה אותי ולא מקבלת את העובדה שיש לי רגשות.
היא אישה קרה וקשוחה. היא אומרת שאני מזכירה לה את אבא שלי - ככל הנראה, היא רעה אליי בגלל שאני מזכירה לה את האובדן שלה.
אני עושה מאמצים רבים כדי להחזיק מעמד בבית, אחרי הכל אני אעזוב בקרוב ואתגייס לצה"ל, אבל כל כך קשה לי. היא ממררת את החיים שלי.
היא לא נותנת לי את האפשרות להיות מאושרת. היא פוגעת בי בלי סוף, מעליבה אותי, מזלזלת בי וגורמת לי להרגיש כאילו אני כלום.
לפעמים אני באמת מרגישה כמו כלום. שאני לא טובה מספיק לשום דבר. רע לי.
נוסף לכך, בן הזוג שלה חושב שזה מקומו לפקח עליי, לדרוש ממני דברים ואף טוען שהוא המחליף של אבא שלי! הוא מזלזל ברגשות שלי אפילו יותר ממנה.
אין לי מה לעשות, נשאר לי חצי שנה נוספת בבית. אבל בכל זאת, מאד קשה לי להחזיק מעמד. המשפחה המורחבת שלי לא מצליחה להבין את המצב ואין לי גורמים אחרים שאני יכולה לפנות אליהם. יש לי את החברות שתומכות בי וזהו זה. מה אני יכולה לעשות בכל זאת? רק כדי להחזיק מעמד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות