האמת שאני דיי מאמינה בזה שלא צריך תמיד להקשיב לאחרים וללכת אחרי הלב אבל הפעם ובפעם הראשונה אמרתי שאני חייבת לפרוק ולשמוע דעה שהיא לא רק של אנשים קרובים אליי
אני והאקס שלי היינו שנתיים ביחד ונפרדו לפני שנה..
בשנה הזאת הספקנו לחזור ל3 חודשים ואז אני טסתי לטיול של 4 חודשים.. שחזרתי הספקנו שוב להיות ביחד לחודש ואז הוא טס לטיול שלו וכרגע הוא שם. ההחלטה היתה שאנחנו נפרדים כי כל אחד צריך לחוות את הטיול שלו וגם ההרגשה היתה שחזרנו רק בגלל שידענו שיש לנו דד ליין וככה לא נוכל שוב להרוס אותנו..
אהבה לא חסרה ואף פעם לא היתה. אבל אנחנו נפרדנו מהסיבה שפשוט לא הצלחנו להסתדר. שנינו עקשנים דעתנים והריבים שלנו היו לא נגמרים.. היה קשה גם לחזור לקשר אבל רק הבנתי כמה אני באמת אוהבת אותו.. עוד חודש הוא חוזר וחזרנו לקשר בחודש האחרון אחרי שלא דיברנו תקופה ארוכה.. בשיחת טלפון אחרי חודשיים שלא דיברנו הוא אמר כמה חשב עלי בתקופה הזאת וכמה הוא מתגעגע ושהוא מת לראות אותי אבל הוא עוד לא יודע אם זה מה שיקרה מבחינתו כי הוא מאוד חושש.. לא יודעת כלכך מה עובר עליו.. הוא אמר משהו שהוא כל הזמן זוכר תריבים ולמה נפרדנו מתלכתחילה בפעם הראשונה ואני לא מצליחה להבין אם אתה כלכך רוצה אותי למה אתה לא יכול לשחרר ולהיות אמיץ? ני גם מתה מפחד שהוא יחזור וזה לא יעבוד אבל אני יודעת שאני רוצה לנסות. והוא רק עסוק בלהגיד שהוא לא יודע כי הוא יודע שאם יראה אותי הוא לא יוכל לעצור את עצמו. ואני שואלת את עצמי למה? כלכך היה לך נורא? אתה אומר שלא ועובדה שחזרנו.. קבענו שהוא יחזור לארץ ונחליט אבל אני מפחדת להתאכזב.. הלב שלי אומר שאם הוא לא ילחם הוא לא הגבר שלי ושכרגע אני צריכה לשחרר ושהוא יחזור נדבר ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות