היי. כבר הרבה זמן מקוננת בי המחשבה הזו. אני אסביר- לפני שנתיים הוטרדתי על ידי חבר קרוב שנגע בי בניגוד לרצוני, תוך שאני קופאת ובסופו של דבר גם אומרת לו לעזוב אותי (מה שלא קרה עד שאני הצלחתי לקום וללכת). אני סוחבת את ההטרדה הזו מאותו רגע ומטופלת על ידי פסיכולוג. גם באותו רגע וגם לאחר מכן הצלחתי להבין (לא ממנו, לא ביקשתי ממנו הסבר) שההטרדה הזו נבעה באמת מתוך אהבה וכמיהה כלפיי ולא מתוך רצון להרע לי. הדבר כמובן לא שינה לתחושה האישית שלי ולפגיעה שחוויתי ולכעס שחשתי כלפיו. הדברים התגלגלו כך שבנוסף לכל הוא יצא נגדי וסיפר עליי שקרים, דבר שפגע בי אפילו יותר.
אני יודעת מחברים אחרים שאותו אדם מצטער על כך מאוד, הוא גם ביקש את סליחתי מספר רב של פעמים ואני נמנעתי מליצור איתו קשר ולסלוח לו, ואני גם יודעת שהוא עובר שינוי בחייו ומנסה להפוך לאדם טוב יותר. לאחרונה הוא ניסה ליצור איתי קשר שוב וביקש שנשב ונדבר.
השאלה שלי היא האם זה אפשרי לסלוח לאדם שפגע בי בצורה כזו? ואם זה אפשרי האם זה בכלל מוסרי? לפעמים אני מרגישה געגוע לחברות איתו ואז אני מוצאת את עצמי כועסת על עצמי שהמחשבה בכלל עלתה בי.
האם מישהו חווה דבר כזה? הצליח לסלוח לאדם שפגע בו ככה? אני לא חושבת להשאר איתו בקשר, אבל האם גם זה אפשרי בכלל? אני מרגישה מאוד מבולבלת, ואשמח לכל עצה שהיא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025