האם אצליח למצוא חברים אמיתיים במודיעין?

אני מתגייסת בעוד כחודש וחצי למודיעין (שחקים - אח"מ). הרבה אנשים שאני מכירה ששירתו במודיעין (גם במסלולים אחרים) אמרו לי שהמסלול והתפקיד שווים ושיהיה לי שירות מאוד מהנה ומשמעותי ובאמת בעניין הזה אני ממש לא מודאגת.
הדאגה שלי היא שאני דואגת שבגלל אופי התפקיד אני לא באמת אמצא שם חברים אמיתיים. חלקכם אולי קראתם שאלות קודמות שלי כאן, אבל בכל מקרה אפרט - אין לי חברים ששמרתי איתם על קשר מתקופת התיכון מלבד מישהי אחת (ואנחנו לא נפגשות או מדברות הרבה, מה גם שהיא דתייה וסטודנטית ואני הייתי ש"ש ומתגייסת עוד מעט מה שמקשה על הקשר), ובמהלך התיכון בשלב שבו הבנתי שמצבי החברתי לא ישתפר עד שאסיים את הלימודים התחלתי לתלות את תקוותי בשירות הצבאי שלי (גם בעידוד המחנכת - שאמרה שהבת שלה גם התקשתה בתיכון ובצבא היא ממש מצאה את עצמה מבחינה חברתית והייתה מאושרת). בשלב מסוים החלטתי לעשות שנת שירות וקיוויתי שגם שם אני אמצא חברים. באמת היה לי טוב חברתית בש"ש אבל כחודשיים לפני הסוף פרשתי בגלל ריב קשה עם הרכזת ומאז נפגם מאוד הקשר עם חברי הקומונה, בחצי שנה האחרונה עבדתי קשה כדי לאחות את השברים אבל חוץ מחבר אחד שאני מרגישה שבאמת ישאר לי לכל החיים לא כ"כ הצליח לי עם השאר, עד שבשבוע האחרון החלטתי שפאק איט, נמאס לי להיות בקשר חד צדדי ואני מפסיקה לחזר אחריהם ואם הם רוצים לדבר איתי ולחזור לקשר - הם יודעים מה המספר שלי ואיפה אני גרה ;)
עכשיו נשארה לי התקווה האחרונה של הצבא. הבעיה שאני מאוד בן אדם של חוויות חברתיות אינטנסיביות (אני לא כ"כ יודעת להסביר, דברים כמו שנת השירות או כמו מחנות/טיולים ארוכים/מסע ישראלי וכו', אלו סיטואציות חברתיות שאני מרגישה בהן מאוד בנוח לעומת סיטואציות קז'ואליות עם אנשים מוכרים - אני יודעת שזה הפוך לרוב האנשים אבל כזאת אני) ובמהלך הרומן הלוהט (והמתסכל למדי ביחס למי שעוד לא התגייסה) שניהלתי עם הצבא בשנים האחרונות חלמתי והייתי מיועדת לשלל תפקידים משונים עד שהגעתי למודיעין, וכולם היו תפקידים בבסיסים סגורים. בשחקים אח"מ עושים טירונות 02 במפרשית 3 שבועות ואחרי זה יש קורס 6 חודשים שבו יוצאים שושים (אבל הוא אמור להיות מאווד אינטנסיבי מבחינה לימודית ולא לאפשר הרבה זמן לחברה), ואחרי זה כל שאר השירות יומיות. אני ממש לא יודעת איך אני אמצא חברים אמיתיים בתפקיד כשכל אחד שקוע במחשב שלו בקורס, או כשעובדים ביחד בסדיר אבל חוזרים הביתה כל יום. אני גם חוששת מהאנשים שיהיו שם - הרבה מהחברה שפגשתי במתקן רמות (לא יודעת לאיזה מסלול הם התמיינו) היו מאוד מוזרים וממש לא הרגשתי שאני מסוגלת לדבר עם אנשים כאלה (חלקם ממש שקשקו רק מלשבת לידי...) ובכלל אני לא כ"כ הפרופיל הקלאסי של התפקידים האלה - אני אמנם מחוננת וסיימתי תיכון עם ציונים מעולים אבל אני לא מחוננת קלאסית, מחשבים לא קורצים לי ותחומים אחרים מעניינים אותי הרבה יותר, אני מתחברת עם אנשים חדשים בקלות ואני כריזמטית (בניגוד למה שמאפיין בד"כ מחוננים), ואני פוחדת שאני לא אמצא שם אף אחד שיש לי דיבור איתו....
מה אתם אומרים? הפחד שלי מוצדק או שאני אמצא שם חברים? אני אשמח אם תעודדו אותי :)