התחלנו לדבר ברשת חברתית והתקדמנו לטלפון.
הוא מצידו ממש התעקש להיפגש, יום לפני הפגישה הוא התחיל להתקרר וביום הפגישה כמעט ולא דיבר. הוא התקשר ביום שהייתה אמורה להתרחש הפגישה ב21:30, זה קומם אותי. הוא דואג לדבר איתי והכל זורם אבל ביום הפגישה הוא שואל אם נפגשים דייט ראשון בשעה כזאת? זה לא רציני. בשעה כזאת סוגרים דייט לאותו היום??
שוב, כשהיינו אמורים לקבוע דייט ראשון בפעם השנייה, הוא שוב די נעלם (הוא יזם. שוב. וממש התעקש, אני כבר התחלתי להתבאס), הוא מספר לי ש"מצטער הייתי עם חברים בלי טלפון אז לא יכולתי לדבר" ולקראת הפגישה שלקחו לו את הרכב וזה יהיה בשעה מאוחרת יותר כי לא קבענו בדיוק באיזה שעה וכו'..(יש לנו חברים משותפים ואין לי ספק שזה באמת הוא)
אני בן אדם שמנסה לא לשפוט אנשים אבל כמה תירוצים? אמרתי לו שאני יכולה להיפגש רק עד שעות הערב (אני לא מכירה אותו מספיק בכדי להיפגש ב23:00 בלילה, וגם לא רוצה לתת לו רושם מוטעה), הוא טען שהוצאתי לו את החשק והוא לא בא. איך הוצאתי לו את החשק? כשאמרתי לו את דעתי הכנה?
לאחר מכן שלח הודעות ואמר לי שאמרתי לו במפורש שאני יכולה רק בשעות מאוחרות (נו באמת, מי תצא עם זר פעם ראשונה בחצות?!), שזה לא תירוצים, שאני מתנהגת בצורה לא יפה ושהוא לא דפק ברז. לבסוף אחרי כמה ימים של ויכוחים פשוט שאל אם סיימנו ואמרתי לו שכן.
אני לא יכולה שלא לחשוב: אולי זה באמת לא היה תירוצים? אולי זה באמת מה שקרה...
האם לנסות שוב? איך התנהלתי לא בסדר?
ידיד שלי אמר לי שאולי הבחור הרגיש קצת מאויים וקיבל רגליים קרות, בכל זאת אני בחורה נחמדה, מצליחה בתחום שלי (הרבה יותר ממנו, לא שיש לי בעיה כי רציתי לצאת איתו), ניראת טוב, מוקפת בחברים. הוא גם זהה לי אבל יכול להיות שזה פשוט היה עבורו יותר מידיי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות