אני לא יודעת מאיפה להתחיל.. לפני ששבועיים הגעתי מהקורס שלי לבסיס סגור בבאר שבע, לאחר שאמרו אותי כל הקורס שאשרת קרוב לבית בגלל המצב של אמא שלי (מעורערת נפשית מאז מות אחיה, חיה לבד איתי בבית, אני ביתה היחידה והיא לא נשואה, לוקחת כדורי נוגדי דיכאון ושינה בשביל לחיות) למרות הכל הציבו אותי בבסיס סגור ואני לא מצליחה לתפקד שם כל הזמן אני חושבת על אמא שלי ומה יהיה אם.. המחשבות שלי הם כל הזמן רעות, אני בוכה כל היום וכמובן שבגלל זה אף אחד לא מדבר איתי ולמפקדים כבר נמאס מלשמוע אותי. פתחתי תהליכי תש רציניים עם כל האישורים של רופא משפחה ועובר סוציאלי שמטפל באימי וכתב שזה מסוכן להשאיר אותה לבד, אבל גם אחרי זה שנתן לי קצת תקווה שזה יגמר אנשים אומרים לי שזה בלתי אפשרי לצאת מהגדוד שאני נמצאת בו בבסיס שאני נמצאת בו. אפילו המשקית תש. אני עובדת עצות וחסרת אונים! לא יןדעת אם משהו יעזור לי! אני לא יכולה להמשיך ככה, אני בקושי אוכלת וישנה גם שאני מגיעה בסוף שבוע הביתה. אני חייבת עזרה, מרגישה שאני מתפרקת. אין חשק לצאת, לראות חברים.. אמא שלי בוכה כל יום כל היום על המצב ולא מרגישה טוב ובקושי מתפקדת והיא כל מה שיש לי, והמצב משפיע גם עליי (חווה חרדה מלחזור לבסיס ובוכה המון, כאבים בחזה כתוצאה מלחץ אפילו התפנתי למיון..) אני לא יודעת מה לעשות ומרגישה שאני נופלת לבור!!! בבקשה, משהו יכול לעזור לי? יש לי תקווה? להתש או קבן? שיעזרו לי... משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות