מצטיירת כטיפשה בעיניי בני גילי בשל קשיים בהבעה בע"פ

היי, אני בת 17.5 בכיתה י"ב ורציתי להתייעץ בנושא מסוים. השתדלתי לפרט ע"מ שתוכלו להבין אותי בצורה הטובה ביותר, אז מצטערת שזה קצת חופר ואולי אפילו מתנשא, זו לא הכוונה שלי. בכל מקרה, אשמח אם כן תקראו הכל ותייעצו לי.

רק בתור הקדמה, למקרה שזה רלוונטי, אף פעם לא הייתי האדם הכי מקובל בכיתה או האדם הכי חברותי שיש. למעשה, אני מאוד אימפולסיבית וחסרת ביטחון, לפעמים אני מגיבה בלי לחשוב וכך יוצא שאני אומרת המון דברים מטופשים. גם במקרה שהדברים שאני אומרת כן חכמים או לפחות הולמים את הסיטואציה, הנוסח שבו אני בוחרת להשתמש יוצא לא טוב, אני קצת מגמגמת ומדברת בצורה לא רהוטה, אנשים לא מבינים אותי וגם לא נותנים לי להסביר את עצמי, ולכן נוצרה לי תדמית של טיפשה. אם אני אומרת מילים 'גבוהות', אנשים מסתכלים עליי במבט של "את בכלל יודעת מה זה אומר?", ובגדול מופתעים מכך שאני יודעת גם מילים שהן לא סלנג - וזה דבר שקורה לי על בסיס יחסית קבוע.

לא רק זה, כשאני נמצאת עם חברים, אני משתמשת המון בסרקזם ובאירוניה, צוחקת קצת על עצמי ואוהבת לצחוק בכללי. גם כשאני רוצה וצריכה להגיב ברצינות, יוצאת לי הערה סרקסטית, ומכאן גם נגזר שאנשים רואים בי "שטותניקית". הרבה אנשים אומרים שדיבור סרקסטי הוא סוג של בריחה מהמציאות, ויכול להיות שיש בזה משהו, יכול להיות שאני בעצמי מרגישה שאם לא אצחיק אנשים ואדבר בצורה ייחודית - יחשיבו אותי כ'סתם עוד אחת'.

לסיכום, אני מרגישה שבגלל חוסר ביטחון וקשיים להביע את עצמי בע"פ, אנשים בכלל ובנים בפרט לא רואים בי אשת שיחה שיכולה לנהל שיחות עומק ולהבין סיטואציות מורכבות. (אני מדגישה את הבנים כי יש לי רק חברות ולא ידידים, ואני מרגישה שאני לא מהווה אתגר אינטלקטואלי עבורם, ושזו הסיבה שהם נרתעים מיצירת קשר [לא זוגי, ידידותי] איתי).

יש לציין שכבר עשיתי איבחון פסיכו-דידקטי בעבר (בגלל הלימודים, לא משהו חברתי) ויצא שיש לי חשיבה די אטית, אבל מנת משכל שנמצאת בטווח של סטיית התקן, כלומר לא משהו חריג בכלל שאמור להוות הסבר לבעיה שלי... יש פער מאוד גדול בין היכולת שלי להביע את עצמי בכתב ובין היכולת שלי להביע את עצמי בע"פ. כמו כן, אנשים מבוגרים, כמו הורים, דודים ומורים, חושבים שאני חכמה, הבעיה היא רק אנשים בגילי ולא ממש ברור לי למה.

יש לי כמה שאלות בנושא שאשמח שתענו עליהן:
1. האם יש קשר בין הפרעות קשב למצב שלי, שבו אני אומרת הרבה דברים בלי לחשוב ולא מצליחה להביע את עצמי? האם הפרעות קשב עשויות להיות הגורם לפער בין היכולות שלי להביע את עצמי בע"פ ובכתב?
2. איך לעבוד על הביטחון העצמי ועל יכולות ההבעה שלי בע"פ?
3. לדעתכם, החששות שלי מוצדקים, ואכן בנים נרתעים לדבר איתי כי אני לא מספיק 'מתוחכמת' בשבילם?