הילד שהתאהבתי בו ירד הקבצה, למה אני כל כך מוטרד?

היי לכולם.
אני יודע שהכותרת הזו נשמעת הזויה, אבל אם תקראו תבינו.
אני לא יודע מה עובר עלי, אבל בזמן האחרון זה ממש מוזר.
יש ילד אחד שעבר לשכבה שלנו בתחילת שנה ואני ממש נדלקתי עליו (אני הומו) ולא ממש זרמה לנו שיחה. אתמול ראיתי אותו מנשק ילדה מהכיתה הוקדמת על הלחי, ושאלתי אם הם חברים. הם אמרו שלא וכשהוא התרחק טיפה היא אמרה שאין לו סיכוי איתה. הוא שמע את זה, ואחרי שני שיעורים (אנחנו לא באותה כיתה ואנחנו ביחד במגמות ובמתמטיקה 5 יח') כשהלכתי מלפניו, הוא רץ ומשך אותי ביד ואמר שהוא רוצה לדבר איתי. הוא שאל מה היא בדיוק אמרה, ועניתי לו שהיא לא מעוניינת בו. שאלתי למה הוא מתעניין ואם יש לו חברה. הוא ענה שאין לו חברה, ואם אני רוצה הוא פנוי (בצחוק כמובן). בסוף היום, הוא שלח לי הודעה לווטסאפ, שבה הוא שוב שאל מה קרה. הסברתי לו, הוא סיפר לי כמה הוא חסר בטחון, וניסיתי לתמוך בו. הוא גם אמר לי שהוא מכוער ובכה על זה, למרות שהוא האדם הכי יפה שראיתי! ברגע הראשון שראיתי אותו, במאי שנה שעברה, אני כל כך איבדתי ריכוז כשראיתי אותו, שאני עשר דקות בהיתי בו והייתי אאוט. יצא שהמשכנו לדבר ואפילו אמרתי לו שאני הומו (היחיד מהשכבה שיודע עכשיו) למרות שהוא דתי.
היום, לא ראיתי אותו בשיעור מתמטיקה. חשבתי שהוא חולה. וכבר רציתי להביא לו שיעורים (אני תמיד נותן שיעורים למי שאני רואה שלא הגיע כשאני יכול מבלי שהוא מבקש כי אני בעצמי אף פעם לא קיבלתי שיעורי בית בחטיבה כשביקשתי והתחננתי ואני לא רוצה שאף אחד יחווה מה שחוויתי, וזה הרבה יותר מסתם לא לקבל שיעורי בית) בהפסקה ראיתי אותו וקראתי לו מבריזן. הוא אמר לי שהוא ירד לארבע יחידות. הייתי בהלם. הוא קיבל 90 במבחן, למרות שאני מעולה וקיבלתי 75. זה חרפן אותי והציק לי ברמה שלא מתאימה למה שקרה. קראתי לו עצלן ופשוט הלכתי. אפילו במבחן שעשיתי היום, במקום לחשוב על איך לענות, חשבתי על כמה שהוא עושה טעות ומזיק לעצמו. החלטתי בשעה שלוש לשלוח לו הודעת וואטסאפ על מה ההשלכות, למה כדאי לו להשאר וכמה חבל שהוא עוזב. כתבתי מגילה ענקית. הוא כתגובה אמר שהוא ניסה ולא הצליח ושאין לו כוח לזה. זה פשוט שיגע אותי, עצלנות מציקה לי, בטח ובטח כשאתה יכול. לכולם יש שוק בתחילת כיתה י', למה לפרוש כל כך מהר? יש מלא זמן להשתפר! שנה שעברה למדתי את החומר הזה, ועברתי שיפור ענק. תמיד אפשר לרדת, אבל לעלות זה סיפור! ובכלל 90 זה ציון מעולה!
יש לי אלרגיה לעצלנות הזו.
למרות ששלחתי לו הודעה והוא נתן לי הסבר, זה משגע אותי! זה פשוט יריקה בפנים של עצמו!
וזו לא פעם ראשונה שאני חוטף כזו קריזה. הייתה ילדה ב-5 שלפני חודש ירדה כי היא חרשה יום וליל, ולמרות זה היא נכשלה במבחן ולא הבינה כלום. זה גם עצבן אותי, אבל לא ברמה הזאת. אני עוד יכול להבין אם היא חרשה כל הזמן ולא הלך בכלל, אבל בכל זאת, למה הוא יורד?
אז כמה שאלות:
1. יש בסקר: אכפת לי בגלל שאני מאוהב בו ושאני אדם אכפתי (בגדול), בגלל שהעצלנות מפריעה לי, בגלל שהוא לא מאמין בעצמו או בגלל שילוב?
2. איך אני שוכח ממנו? הוא סטרייט ואוהב בנות. אולי הוא יודע שאני הומו ומקבל את זה, אבל זה לא באמת עוזר לי.
3. אני מוקף בהומופובים. איך להתמודד מבלי לצאת מהארון? אתמול כבר נשברתי פעם אחת, ויצאתי מזה במזל.