לא יודע מה לעשות - ללכת לטובתי, לטובת לחבר טוב שלי או לטובת חבר אחר?

היי, אקרא לחבר אחד שלי א' ולאחר ב'.
טוב קודם כל אני מצטער על הכתיבה הרדודה שלי אני פשוט עצבני כי ישבתי חצי שעה לכתוב ופתאום המחשב החליט להפעיל את עצמו מחדש (משום מה אני לא מופתע. מזל טוב חסר לי...) אז אני מתחיל לרשום שוב.
1. בכיתה שלי יש חבורות. אני נמצא בחבורה קטנה; שלי, של א' ושל ב'.
2. אני וא' לא בכושר בכלל וב' בכושר.
3. שנה שעברה הציון הכי נמוך שלי בתעודה היה 85 בספורט אז החלטתי השנה לא לקבל שוב ציון גרוע כזה (בשבילי ציון מתחרת ל-90 הוא ציון גרוע).
4. פעם ב' היה החבר הכי טוב שלי אבל אז גיליתי שהוא בן אדם אגואיסט, תחרותי ורע, אז יצא שעכשיו אני חבר טוב של א' ואני די מתרחק מב'.
עכשיו אתחיל בעניין לשמו התכנסנו:
פעם היינו חבורה של שלושה, אבל ב' החליט שאנחנו לא מספיקים לו אז הוא החליט שהוא רוצה להכיר חברים חדשים ויצא שהוא התרחק מאיתנו. לצערו הוא לא הצליח להכיר חברים חדשים כי אף חבורה לא רצתה שהוא יהיה איתה, אז אני וא' נשארנו אופציה ז' בשבילו מתי שהוא ממש לא מצליח להידחף לחבורות אחרות.
חוץ מא' ומב' אין לי חברים (לא שאני לא רוצה אבל אני לא מוצא מי בעל תחומי העניין שלי ואני לא רוצה חברים במספר אני רוצה חברים באמת טובים), ואני בן אדם מאוד סגור, אבל אחרי שאני וא' הפכנו להיות חברים טובים, התחלתי להיפתח אליו ולספר לו על מה קורה לי, וגם הוא התחיל לספר לי (נגיד אם אחד מאיתנו הכיר מישהי שמוצאת חן בעניו וכד').
בעקבות חוסר הכושר שלי ושל א' והרצון לא לקבל מתחת ל-90, התחלנו להתאמן, ויש מסלול ריצה בעיר שלי ככה שיצא שנפגשנו, רצנו, ומדי פעם דיברנו.
מסתבר שב' גילה את זה שהלכנו להתאמן בלעדיו, ויצא שהוא אמר לאבא שלו שאני וא' מחרימים אותו, שאין לו חברים ושהוא מסכן (אנחנו לא מחרימים אותו פשוט הוא כבר בכושר הוא מתעלה עלינו בספורט פי 2. הוא זה שהתרחק מאיתנו בהתחלה ובגלל שאנחנו לא רוצים להיות האופציה האחרונה שלו אז גם אנחנו די התרחקנו ממנו, והוא לא מסכן, להיות אגואיסט ולהאשים את כולם באופי שלו זה לא מסכן זה בושה). יצא שאבא שלו דיבר עם אבא שלי וביקש לסדר את המצב בינינו.
אז לסדר את המצב זה אחת מתוך מספר אפשרויות, וכמובן להגיד לאבא שלו למה אנחנו ככה זה לא אופציה, כי הם משפחה שחושבים שהם הכי נעלים מכולם אז להגיד שאחד מהם הוא אגואיסט זה יגרום למלחמה....
1. להזמין את ב' להתאמן איתנו. זה יגרום לב' להרגיש טוב, לי ול-א' יגרום להרגיש רע כי ב' יחוש עלינו שיש לו סיבולת גבוהה יותר וגם לא נוכל לדבר על דברים אישיים.
2. להפסיק ללכת. ב' יפסיק להרגיש מופקר כי כבר לא יהיה לו על מה, אני וא' נחזור להידרדר במצבנו הגופני (מבחינת ספורט כמובן).
3. להמשיך ללכת רק שנינו. ב' יפגע, אבל אני וא' לא.

מצד אחד לא מגיע לב' לקבל יחס טוב על האגואיסטיות והתחרותיות שלו (אצלו זה יוצא מהדופן, אני לא מכיר מישהו יותר אגואיסטי ותחרותו ממנו בקטע רע), אני וב' גם נמשיך להיות בכושר וגם ייצא לנו להמשיך לדבר. אבל מצד שני זה יישב על המצפון שלי שבגללי הוא חוזר עצוב הביתה.
אז אני אשמח לעצות, אני נמצא במבוי סתום. בכל אפשרות ייצא שאני אפגע איכשהו (לא יהיו לי יותר שיחות עם החבר הטוב שלי, אפסיק להיות בכושר, המצפון שלי לא יהיה נקי), אבל אני לא יודע במי להתחשב יותר - בא', או בב' "המסכן"?

תודה למי שייעץ.