שלום , עוד קצת פחות מחודשיים אהיה בן 17, אבל בניגוד לשאר ימי ההולדת שלי שאני אוהב מאוד לחגוג, הפעם פשוט לא בא לי שהיומולדת שלי תגיע. אני מרגיש כאילו לא עברתי שום דבר מיוחד, חיים די משעממים ועלובים. אני לא מרגיש כל כך כמו גבר/נער/ילד גדול/איש קטן / או איך שלא תקראו לזה. אף פעם לא היו לי הרבה חברים , וגם אלה שיש לי עכשיו הם די ילדותיים רוב הזמן , אף פעם לא יכולתי ממש לתקשר עם הסביבה שבה אני נמצא, תמיד הייתי סגור ומופנם עם עצמי, תמיד הייתי מהאלה שלא קשורים לסביבה שהם נמצאים בה. אף פעם לא הייתה לי חברה, אבל ידידות כן פחות או יותר. תמיד למדתי רחוק מהבית ולא גדלתי עם האנשים שגרים בשכונה שלי.
אז מה כבר אדם כמוני יכול לעבור בחיים כמו שלנו? כלום , כי הרי הוא לא קשור לעולם. החיים האלה פשוט לא בשבילי.
ומה כבר יש לי בחיים? כמה חברים , משפחה, גיטרה ופורנו , וכנראה שבן אדם מסוגל ''לחיות'' ככה, אבל בסופו של דבר נמאס לו.
כבר הגעתי לנקודת מיצוי ויאוש מהחיים שלי והאישיות שלי. הלוואי שלא הייתי אני , שהייתי ילד אחר כמו כולם, גם אם זה אומר לוותר על התכונות הטובות והעמוקות שבי.
ועכשיו לשאלה המתבקשת : מישהו מזדהה איתי ? מבין מה אני מרגיש ? היה במצב שלי והצליח לצאת ממנו ?
ולסיכום : אני בסך הכל רוצה לדעת שהספקתי דברים בחיים והגעתי אליהם לפני שאני מת, ולכו תדעו מתי זה יקרה . אני יודע שאני בסך הכל נער מתבגר ושנולדתי לא מזמן, אבל המחשבה שאני לא מרגיש שלא עברתי משהו מיוחד בחיים שלי מטרידה אותי מאוד.
אשמח לדעתכם ולמענה על השאלות. תודה ושבוע טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות