אני אפילו לא יודעת להסביר את המצב כי זה כל כך ארוך ומתסכל , אנחנו נשואים כבר כמה שנים , תמיד הזוגיות שלנו במשבר כלשהו , כשאני במצב רוח טוב הוא חייב להיות במצב רוח רע , הוא מושפע מאמא שלו ברמות על , הוא ואבא שלו ואחיו כל היום רבים על שטויות , אבל שטויות בקטע של למשל אם הוא אומר למישהו " אל תאכל זה מקולקל " התשובה שהוא יקבל היא " אתה לא תגיד לי מה לאכול טמבל " ומתחילים לריב על זה שעה ומכניסים גם אותי לריב.. כמובן שאני פשוט מרימה את הרגליים שלי ועפה משם באותה שניה.. אני לא יודעת מה לחשוב כבר. הם פסיכים? אני פסיכית? הצילו! , הוא גם מתנהג כמו ילד בן 3 מבחינת מיניות , הוא אף פעם לא מגרה אותי , הוא רומז לי כמו ילד קטן שהוא רוצה סקס , אף פעם לא מעסה אותי או נוגע בי כדי לשדר לי שהוא רוצה .. אנחנו בקושי מקיימים יחסים כי אנחנו שומרים נידה וגם אז הוא לא מתנפל עליי, הוא לא מנסה ללמוד מה נעים לי בסקס פשוט עושה על אוטומט מה שהוא חושב ואני צריכה להגיד שזה היה טוב כי אחרת הוא נפגע ומתחיל לריב איתי אפילו שהוא הכי פתוח איתי בעולם , ואני נותנת לו להגיד מה שבא לו וגורמת לו להרגיש הכי נוח עם עצמו לשתף אותי מה נעים ומה לא, בהריון הוא היה רב איתי שאני לא מקרצפת את הבית אפילו שהוא ידע שיש לי בעיות באגן , הוא לא עזר לי אפילו לא שטף צלחת , ואחרי הלידה הוא נתן לאמא שלו לצעוק עליי ועוד הצדיק אותה (לא התווכחתי איתה או משהו היא פשוט התחילה לצעוק עליי שאני לא מחזיקה את הילד טוב או בולשיט כזה למרות שהיא לא החזיקה תינוק קרוב ל35 שנה) בקיצור הוא גם צעק עליי בערך שבוע אחרי הלידה שאני לא דואגת לו יותר שאני לא מכינה לו סנדוויצ'ים לעבודה (אפילו שיש בעבודה שלו חדר אוכל עם ארוחות חמות מסובסדות!) בסוף נכנסתי לדיכאון והתחלתי לצרוח עליו , מאז הוא מנסה להתקרב ןאני מתרחקת , כבר טיפלתי בדיכאון עם כדורים וזה עבר , אבל אני כבר לא נמשכת אליו ולא רוצה להתקרב אליו , אני רוצה להתגרש, ללכת על זה? :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות