יש לי חבר כבר חמישה חודשים בערך.
אני בת 21 והוא בן 28,בתוך הזמן הקצר הזה אני מרגישה שהוא ממש ביגר אותי כי הוא מלא בניסיון חיים,בחיים שלי לא הייתי פתוחה כמו שאני פתוחה איתו..מבחינה נפשית וגם מינית.
אני גרה לבד וגם הוא היה גר לבד..לאחר כשלושה חודשים הוא עבר לעיר שלי והיה גר עם חברים.
בהתחלה קצת נפגעתי ואמרתי אם אתה כבר בעיר היית בא לגור איתי..והוא טען שזה זמני.
עכשיו שכבר עבר זמן והוא נמצא אצלי יותר מאשר אצלו..והעביר את החתולה שלו לבית שלי..ועושה קניות לבית שלי ועושה כאן כביסה וישן כאן כל הזמן,אני מתחילה להרגיש שאני מעדיפה שיהיה לנו את הזמן הזה בנפרד,ושאני לא מתגעגעת מספיק ואני לא רגילה שיש לי בבית חתולה וכשהיא מפילה משהו או הורסת איזשהו חפץ לא נעים לי להתעצבן כי אני יודעת שהוא יגיד שזה לא בכוונה ושאני אשמור יותר טוב על הדברים שלי
אני מרגישה שבאלי להגיד לו שזה הבית שלי ואני אחליט איפה הדברים שלי יהיו וזה לא תלוי בחתולה שלו..אני ממש מרגישה חדירה למרחב הפרטי שלי.לפעמים לא באלי שהוא יהיה כאן!
אבל אני מפחדת להגיד לו את זה כי אני יודעת שהוא יפגע ויגיד שאני לחצתי עליו לעבור..ושאם הוא יעזוב את הבית שלי יקח הרבה מאוד זמן לחזור גם ששנינו נהיה מוכנים כי הוא נפגע כבר .לא יודעת מה לעשות..מצד אחד רציתי את זה ומצד שני מרגישה בפועל שזה לא מה שאני רוצה .
לא רוצה להגיד לו את זה מפחדת שזה יביא לפרידה ואני מתה עליו בשורה התחתונה.
מה לעשות?? :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות