אז ככה
אני ממשפחה דתיה ועם השנים היא נהיתה ממש חרידית.
אבא שלי מאוד קיצוני ובגלל שאני פחות דתיה ממנו הוא כמעט כל הזמן יוצא עלי, ואחים שלי קוראים לי גויה וכו.. ואני מקבלת מהם יחס זוועה ןאמא שלי לא מתערבת בכלל אני לא חושבת שאכפת לה מה עובר עלי.
בשבת שהיתה 14.11.15 פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת.
אני אף פעם לא אהבתי את אלוקים ומשו כזה פשוט עשיתי מה שהההורים עושים ועכשיו הרגשתי שלמה אני צריכה לסבול?! הם מתיחסים עלי זוועה ולא משנה כמה אני משתדלת להאמין ולקיים את המצוות אפילו שאני לא רואה סיבה לעשות את זה!
וגם היחס שלהם פשוט גורם לי פחות לרצות לקיים את התורה כי אני חושבת לעצמי שאם ככה החרידים מתנהגים וככה התורה אני לא רוצה קשר אליה...
אז הרגשתי פשוט שנמאס לי לעשות מה שרוצים ממני ואני רוצה להרגיש שלמה עם ההחלטות שלי ולא לעשות מה שכןלם עושים אלא מה שאני רואה לנכון ופשוט הדלקתי את הפלאפון ושיחקתי בו...
אחרי כמה זמן עיכלתי מה שעשיתי אמרתי לעצמי שחיללתי שבת!! וזה פשוט לא עניין אותי! לא הרגשתי חרטה ולא כלום. ואחרי זה התקלחתי ונרגעתי ועדיין לא היה לי אכפת מזה ואפילו להפך הרגשתי שמחה ומשוחררת ואחר כך עשיתי עוד עבירות והרגשתי טוב עם עצמי!
למה אני לא מתחרטת? אני מגיל 0 דתיה!
נ.ב אני מודעת לזה שזה לא אתג דתי ואולי הרבה אנשים יחשבו שלא הייתי צריכה לשאול כאן שאלה כזאת אבל אני בכוונה רוצה לשמוע תשובות של אנשים לא דתים...
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות