אימו של החבר שלי הגזימה לגמרי... לא יודעת מה לעשות

שלום לכולם ושבוע טוב,
אני כותבת את זה לקראת מוצאי שבת בהרגשה לא נעימה,
אני וחבר שלי ב 29 לחודש חוגגים שנה ביחד, אנחנו נוסעים לצימר גם סופ"ש ויום ראשון בצהריים חוזרים, יצא לנו מחיר סביר אפשר לומר .. אבל המקום שווה את זה.
חבר שלי חייל, קרבי משרת בחיל הים כלוחם ואפשר לומר שיוצא פעם ב - שבועיים,
במקרה הטוב פעם בשבוע וזה לא קורה הרבה ..
אני מסתדרת עם זה, אני בהתחלה לא הסתגלתי לזה כ"כ אבל התרגלתי ..
יש לומר שיש בנינו מרחק נסיעה של שעה (באוטובוס) ולפעמיים זה עושה את הקשר
קשה יותר. אני אוהבת את החבר שלי מאוד, הוא מעריך, מפנק בכל צורה שהיא כל עוד הוא יכול ואני מעריכה את זה מאוד. הבעיה העיקרית כרגע זאת אמא שלו,
אני זוכרת שעוד בתחילת הקשר בחודש/חודשים הראשונים הלכתי לישון אצלו ואמא שלו לא ראתה את זה בעין יפה בגלל אחותו בת ה 12? נראה לי .. היא אמרה לו שהיא חוששת שהיא תיקח דוגמה ממני. אני מאוד מקווה שהיא תיקח דוגמאות אחרות ממני כי היא לא מספיק מכירה אותי. חוצפנית ..
גם אמרה שהקשר לא יחזיק מעמד, החודש אנחנו שנה ביחד. היום זה היה השיא,
באתי לישון אצלו ובבוקר אמא שלו הכינה ארוחת בוקר, 6 ביצים גבינות ועוד ..
6 כי כולל הוא זה 4 אחים ועוד 2 (אני ואימו) תכף אסביר למה אני מפרטת,
בזמן שאכלנו הכל היה טוב, עכשיו אני לא אוהבת גבינות, לקחתי 2 ביצים ושאר האוכל היה מחולק בין כולם, כולם אכלו מה שהם רוצים. אחרי שאמא שלו ראתה שלא נשאר ביצה בשולחן היא שאלה 'מי לקח'? ולא רציתי לשקר, אמרתי שאני
היא אמרה לי 'את לא חושבת שאפשר לשאול? זה בשביל אח שלו, מכבודך לבוא ולבקש' .. סליחה? אני לא ידעתי .. חבר שלי אמר שטויות בואו נמשיך לאכול ואני רציתי למות מרוב בושה. אני לא ידעתי וחוץ מזה, אני אורחת .. מכבודה לכבד גם אותי לא? מה קרה? .. בשעה 15:00 כשהיינו צריכים לנסוע לדודים שלהם אז הייתי אמורה לרדת בבית על הדרך אבל היא לא רצתה להסיע אותי, היא היית חייבת (שמעתי משיחה שלה עם חבר שלי מלמטה) אז בסדר, בשעה 16:00 התארגנו והיא אמרה ב 15:00 שבעצם אף אחד לא היה מוכן אז המשכנו לנוח .. כשהיא אמרה שב16:30 יוצאים וקראה לנו מלמטה חבר שלי אמר לה שאנחנו מתארגנים, היא צעקה ואמרה שהיא לא מחכה לנו ומצידה שנישאר בבית. הם ניגשו לאוטו ואנחנו התלבשו מהר, חבר שלי ירד ראשון כמה דקות אחריו, ראיתי אותו מרחוק מדבר עם אמא שלו בזמן שכולם ברכב והיא צעקה לו 'סליחה?!, אני צריכה לאחר בגללה?!' נכנסנו לאוטו ונסענו, אחרי היום הזה הרגשתי מזעזע, הרגשתי שהקשר הרציני שנבנה ייהרס ואולי בגללה.
רציתי לקבור את עצמי, אם כל זה שאני מכבדת משפחות אחרות ואני מכבדת היא לא יוזמת בגישה טובה ... אמרתי לעצמי שבפעם הבאה שאני באה לישון אצלו
אני גם שלום לא יגיד לה, התביישתי וזה ממש הוריד מכבודי. אני לא צריכה לקבל התנהלות כזאת, אני אורחת.
וכן אני יודעת שיש להם קצת בעיה כלכלית בבית, היא אם חד הורית ובחיים לא התלוננתי על מה שחסר אין לי זכות גם, התלוננתי על היחס כלפי זה הכל ..
אני לא יודעת איך להמשיך מכאן, אם אני אגיד לחבר שלי הוא יגיד לי להתעלם ממנה כי הוא בעצמו לפעמיים רב אייתה אבל הוא משתדל להתעלם, חבל על הכעס ..
עצות?