הוריה של חברה שלי מונעים ממנה להיפגש איתי ובכלל לא בעד הקשר, הצעות? רעיונות?

היי, אני בן 24 וחברה שלי בת 20. אנחנו ביחד כבר עשרה חודשים. אנחנו גרים רחוק אחד מהשנייה. בהתחלה הוריה נתנו והסכימו והכל היה טוב ויפה. באמצע הקשר הם הכריחו אותה להיפרד ממני מהסיבה "הקשר אינו בריא" וכשהיא שאלה את אמא שלה מה זאת אומרת, היא התכוונה למרחק. היו ויכוחים בניהן ובסוף היא הקשיבה להם ונפרדנו.
יום אחרי זה חברה שלי יצרה איתי קשר ואמרה שהיא מרגישה שעשתה טעות איומה ולא יכולה יותר, בכתה כל הלילה בלי סוף ושיגעה את הוריה. היא סיפרה לי שהוריה היו בשוק שהבת שלהם בכתה ככה מגבר, לא קרה דבר כזה מעולם. הסכמתי לחזור, חזרנו ואנחנו ביחד עד עכשיו ומתכוונים להישאר. נפרדנו בעקבות גורם חיצוני, הזוגיות ממש טובה ויציבה ומעניינת, בקושי ריבים בקושי ויכוחים ועוד... אנחנו אוהבים מאוד אחד את השנייה, נמשכים בצורה מטורפת, חושקים ורוצים אחד את השנייה, מסתדרים לא רע בכלל. ועכשיו? כבר כמעט חודשיים שחברה שלי ואני לא נפגשנו, לא התראינו... אמא שלה לא נותנת ולא מאפשרת לה לצאת לפגוש אותי ולא משנה אם אני מגיע עד אליה לעיר או היא אליי, היא אמרה לה שהיא תזמין משטרה אם היא תיפגש איתי. חברה שלי מגיעה ממשפחה דתייה והיא חזרה בשאלה. כן, אני יודע שהיא בת 20 וגם היא יודעת את זה אך היא גם מנסה לכבד את הוריה וגם אינה מעוניינת שאני יסתבך, הרי בכיף אמא שלה יכולה להתקשר למשטרה ולהגיד שחטפתי אותה או אנערף, כל דבר אחר...
כרגע היא מנסה לדבר איתה אך זה לא נראה שיש התקדמות...
קשה לי, לא קל לי בכלל, ולה בכלל....... אני לא רוצה להתערב[הוריה לא מכירים אותי ולא פגשו אותי מעולם]. אני לא רוצה להיפרד ממנה אבל כמה עוד אוכל להחזיק מעמד? יש לי חברה ואני מרגיש לבד, בודד. לא קל לי ולה בכלל לא קל, היא עוד יותר שבורה וחצויה. היא אמרה לי שהיא תבין אם אני ארצה להפסיק את הקשר. אני לא רוצה להפסיק, כיף לי איתה, אני אוהב אותה ונחמד לי מאוד איתה. אני משתדל לתת לה את הזמן שהיא מבקשת כדי לטפל בזה וכמעט עברו כבר חודשיים, אני משתדל לתת עוד.. אני לא יודע כמה אחזיק מעמד.
מדוע גורם חיצוני כל כך מפריע? מה אפשר עוד לעשות?

אשמח לעצות, רעיונות או כל דבר אחר... אפשר גם תמיכה ^^". הכל מבורך..