אני בחיים לא כותבת במקומות כאלה, אבל אני כל כך נואשת שמצאתי את עצמי מחפשת בגוגל סיפורים על אנשים שהיו פעם בודדים והיום מוקפים בחברים.. אני מרגישה ממש ממש ממש לבד. תמיד הייתי לבד, הייתה לי רק חברה אחת ותמיד זה הפריע לי. כשאני עם בן אדם אחד או עם מספר קטן של אנשים אין לי בעיה לדבר ולהתחבר, אבל כשאני נמצאת בחבורה קשה לי להתחבר ואני חסרת ביטחון, במיוחד כשזה חבורה של ילדים שהם במרכז. למען האמת אני לא בצד, יש לי עם מי להיות, אבל אחרי בית ספר אני לא מדברת עם אף אחד על דברים שהם לא שיעורים, בוואטסאפ שלי כמעט ואין הודעות... אני מסתכלת על אנשים כמו אחים שלי ואני מתה מקנאה כי יש להם המון חברים. בזמן האחרון ההרגשה הזאת של הלבד רק הולכת וגוברת, אבל אני לקחתי את זה על עצמי כי כמה חברות שלי ממש איכזבו אותי, אז לקחתי מהן צעד אחורה. מצד שני אני מרגישה שזה פוגע בי, אבל לא נראה כאילו יותר מדי אכפת להן.
יעזור לי ממש אם תספרו עליכם או על מישהו שאתם מכירים שעבר תקופה כזאת ואחרי זה היה מוקף בחברים, או שסתם תגידו משהו שיעודד אותי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025