שלום לכולם!
זאת כנראה יותר פריקה משאלה אבל אם תוכלו לעזור אני יותר מאשמח..
אני הבכורה בבית, יש לי עוד שני אחים, האחד 16 והשני 11..
במשך שנים אני ואחי בן ה16 היינו חברים טובים, היו לנו בדיחות משותפות והיינו מספרים אחד לשנייה דברים, הוא אדם אדיש, לא מראה הרבה אהבה, לא מחבק או אומר שאת חשובה לו (בכללי- גם לי, להורים, אחי הקטן ומשפחה מורחבת) ואני התאמתי את עצמי למצב הזה (כי לא מרגיש לי בנוח להגיד לו, אף פעם לא אמרנו אז פתאום כן? מוזר..).
הבעיה מתחילה בערך לפני שנתיים, הוא הפך להיות בן אדם מתנשא, מזלזל, חושב שהוא יודע הכל ושאני תמיד טועה ובכללי לא מכבד בכלל.
כל דבר שאני מדברת איתו עליו הוא עושה לי פרצופים ומתנהג כאילו באיזו זכות אני פונה אליו בכלל..
ההתנהגות הזאת לא חלה רק עליי, הוא מתנהג ככה לסבתא שלי לפעמים וגם למשפחה מורחבת יותר.
ההורים שלי לא שמים לב. הוא מוציא ציונים טובים, יש לו חברים ואליהם הוא מתנהג יפה לכן הם חושבים שהכל בסדר, כשאמרתי להם הם אמרו שאנחנו גדולים מספיק בשביל לפתור את זה לבד (תכלס נכון, 20-16).
היום דיברתי איתו על זה וכל מה שהוא אמר זה שאף פעם לא התנהגתי אליו יפה, מה שלא נכון, אני תמיד כיבדתי אותו, תמיד הבהרתי לו כמה חשוב לי שיעשה מה שהוא אוהב ותמיד כשהוא צריך עזרה אני עוזרת לו באהבה..
אני חושבת שהוא לא שם לב להתנהגות שלו אבל זה כל כך פוגע, כל כך פוגע בי שאחרי שנים של חברות כל כך טובה (שעצם זה שהוא שוכח אותה רק מוכיח כמה הוא השתנה) הוא התהפך ככה, מתנהג ככה ואפילו לא רק אליי..
אני רוצה לתקן את זה אבל אין עם מי לדבר.. ההורים שלי בטוחים שהוא מושלם וגם הוא עצמו, מזלזל בדברים אחרים שאני אומרת אז אם אבוא אליו עם ביקורת? הוא בכלל לא יקשיב.
אני כבר אובדת עצות, מקווה שזה אולי גיל ההתבגרות וזה יעבור כבר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות