עליתי לתיכון עכשיו , ואני אגיע לנקודה , אני רוצה שיהיה לי חברים , כאילו ממש .
ישלי שתי חברות שהכרתי לפני ועליתי לתיכון עכשיו ולבנתיים אני מרגישה שלא הכרתי אף אחד .
במהלך כל הזמן הזה עשיתי הרבה דברים שלא הייתי מסוגלת לעשות לפני , שהייתי פשוט צריכה לטפוח לי על השכם . באתי במטרה להכיר חברים ולפעמים יש לי יום טוב ולפעמים יש יום רע . הקטע זה שאני מאוד רוצה להיות משהו בתיכון , אני רוצה שיכירו אותי , ושיהיה לי מלא חברים . השאלה היא איך אני יוצאת מהמעגל שלי והופכת להיות פתוחה , נגיד יש לי חוש הומור ואני פשוט לא פתוחה מספיק להוציא אותו , פעם שהייתי פתוחה עם ההומור שלי היו לי ככ הרבה חברים והייתי שמחה . והיום כל יום קשה לי , ישלי רק שתי חברות ואני באה בהרגשה מבואסת ויש ימים טובים שכל היום טוב ופתאום בערב שאני לבד עם המחשבות שלי אני מתחילה להיכנס לדיכאון , בחרדה מה אני אעשה אם אני לא אכיר חברים ואני אהיה לבד .
אני לא יודעת מה לעשות , אני כמעט וכל יום בוכה אני ככ רוצה להכיר חברים אבל אני לא נפתחת , זה ההרגשה הכי מבאסת בעולם . וקשה לי לראות את ההורים שלי עצובים שהם רואים אותי ככה , כי הם תוהים מה הם החסירו ממני , ובאמת שלא חסר לי כלום .
בבקשה תעזרו לי , איך להיפתח , איך למשוך אליי אנשים , איך להיות חברותית ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות