אז ככה, אני (22) וחברה שלי (20) יוצאים כבר 5 חודשים, ולפני שהתחלנו לצאת לא היה לה שום ניסיון מיני (בקטע של אף חבר שהיה לה לפני לא ראה לה אפילו את החזה) ואני אמרתי לה שאין לי בעיה שנתקדם לאט ובקצב שלה כי באמת חשוב לי שהיא לא תרגיש ששום דבר שאנחנו עושים נעשה מתוך לחץ.
בערך אחרי חודשיים שהתחלנו לצאת התחלתי להביא לה ביד ולא העלתי את הנושא לגבי כי הנחתי שיגיע שלב שהיא תיזום את זה בעצמה. אחרי חודש בערך העלתי את הנושא והיא אמרה שהיא כרגע לא מוכנה, גיליתי הבנה והמשכנו הלאה, בנתיים כל פעם שאנחנו מגיעים למצב של אקט מיני אני מרגיש יותר ויותר כאילו אני פשוט צופה מהצד, כמו כלי שמתמשים בו וכשמסיימים אז אפשר לשים בצד ולהמשיך בשגרת החיים. חשוב לי גם לציין שאני מאוד אוהב אותה, וחוץ מעניין המיניות הכל הולך מושלם בנינו וממש טוב לי איתה - אבל... היום כשהעלתי שוב את הנושא של "אולי גם כדאי שגם אני אהנה?" כי בכל זאת, אחרי כמה חודשים טובים ביחד שהיא חווה אורגזמות ברצף כבר ממש מתחיל להפריע לי שאני לא שם - אפילו לא פעם אחת! היא שוב נפנפה את זה בטענה שהיא לא יודעת איך בלי לעשות משהו שהיא עקרונית מתנגדת אליו כמו לרדת לי וכשהצאתי חלופות (לדוגמא שתביא לי ביד בזמן שאני מביא לה, או אחרי או לפני או מתישהו) סוג של הסיתה את הנושא אליה ואל זה שהיא מפחדת שאני אעזוב אותה בגלל העניין הזה (ואני בכלל לא בכיוון כרגע) והייתה במין עצבות כזו עד שחיבקתי אותה והבטחתי לה שאני לא הולך לשום מקום.
אני פשוט קצת אבוד פה, כי מצד אחד היא כן ממש חשובה לי, אבל מצד שני זה כבר מתחיל אפילו לפגוע בי באיזהשהוא מקום - הרי כל הבסיס לזוגיות זו שותפות לחוויות ואהבה שווה... איך מתקדמים מפה, להיות יותר תקיף לגבי זה שמיניות בין זוג צריכה להיות דבר הדדי ולא חד-צדדי? להגיד לה שעד שזה לא יהיה הדדי אז לא יהיה בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות