שלום לכולם..
הסוגיה שלי מתארת מצב מאוד קשה, עבורי לפחות.
יש לי בת זוג כבר כמה חודשים טובים והיא באמת נפלאה מהרבה בחינות
הבעיה היא שאני לא מאוהב בה ואף פעם לא אהבתי אותה(אבל היא ממש מאוהבת בי) ...ולכן גם ההתנהגות שלי(למרות שאני ממש מנסה) מסגירה את האמת הזו, מה שמוביל לריבים ריבים גדולים - בטענות קשות נגדי ש״היא אוהבת יותר״ ממני
אז למה אני איתה?
כי אני חושב שהיא בחורה באמת טובה וכנה - דבר שחסר כרגע מאוד בחברה שלנו
ואני מפחד להיות לבד..ולהיות הזקן הרווק והפתטי הזה שמדברים עליו כמו כן הקושי שבלמצוא בת זוג
הלב אומר לי - תשחרר היא לא שלך ולך תדע אולי תמצא אהבה אמיתית והדדית(דבר שלא היה לי בחיים) וגם אחרי כמה שנים זה בטח יתפרץ מתישהו ותתגרשו או פיצוץ אחר כמה כבר אפשר להעמיד פני אוהב?
הראש אומר - אתה יודע שזה קשה עכשיו לחפש אהבה(אתה לא בן 22-23) עזוב אותך מאהבה. ומשיכה.. תהיה נורמלי כמו שהחברה רוצה שתהיה, תביא ילדים איתה ושזו תהיה האהבה שלך
תתפתח כלכלית..לך תדע מה מחכה לך בחוץ כל הזונות/בוגדניות/ אתה כבר יודע ...
מה להתחיל מחדש? בשביל מה.. מצאת ״אי יציב״ שבאמת אוהב אותך, מה לך לצאת להרפתקאות עכשיו- אתה לא עכשיו איזה רווק מבוקש לא מבחינת מראה ולא מבחינת עבודה או קריירה. אז בשביל מה לך לסכן את הכל?
למי לשמוע?!
- אולי מישהו שיש לו ניסיון עם מקרה דומה יוכל לעזור לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות