היי, אני בת 18 ויש לי חבר בן 21, אנחנו ביחד כבר שנה וקצת. בחודשים האחרונים הוא הצהיר על זה שהוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם, ולא קיבלתי את זה. נלחמתי על הקשר הזה כמו שלא נלחמתי על אף דבר בחיים, ובמשך חודשיים של פרידות וחזרות- הגענו לשפל, הוא העיף אותי מהבית (הסיבה שטותית) ונפרד ממני. מיותר לציין שאחרי יום אחד הוא כבר רצה לחזור.
בסופו של דבר הצלחנו להתגבר על הכל ולהיות שם אחד בשביל השני, הוא טוען שהאהבה שלו אליי חזרה והכל טוב ויפה מצד שנינו.
אבל.......
יש לו מן קטע שהוא תמיד שותק, הוא אף פעם לא נלחם, אף פעם לא מראה לי שאני חשובה לו, וזה לא בקטע של לרדוף אחריי חלילה.. זה בקטע של להראות לי שאני שווה בעיניו ושהוא לא מוכן לאבד אותי, בדיוק כמו שאני עשיתי לפני חודשיים.
אתמול היה לנו ויכוח שבמהלכו הוא פשןט התעלם ממני, וזה היה סופית הקש ששבר את גב הגמל.
נפרדתי ממנו, לא על הריב הזה, אלא על התקופה הקשה הזאת שהתאמצתי וניסיתי כל כך חזק והוא פשוט עושה מה שבא לו....
אני מרגישה מאוד שלמה, למרות שעם השלמות הזאת אני גם מאוד מתגעגעת ומפחדת להתחרט, מפחדת לאבד את כל הטוב שהיה לי ולא לקבל אותו מאף אחד יותר בחיים..
איך הוא הגיב בקשר לפרידה? רצה לדבר ולתקן.. אבל בגישה של ״אם תרצי סבבה, אם לא אז לא צריך״ וכשאמרתי לו שזאת בדיוק הגישה שאני מדברת עליה שהוא לא מראה שהוא רוצה מספיק, הוא אמר ״הנה, אני רוצה לדבר מה את רוצה שתרדוף אחרייך?״
בסך הכל אני באמת לא רוצה שהוא ירדוף אחריי, בחיים לא רציתי את זה מאף אחד, מה שאני רוצה זה בסך הכל להרגיש שאני חשובה לו, לנסות לתקן בלי לתת לי הרגשה שהוא עושה לי טובה שהוא רוצה את זה... עצות? האם עשיתי נכון שנפרדתי ממנו? ואיך מתגברים על הגעגוע והחרטה שאולי תגיע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות