רוצה להחזיר אותה אליי, איך אעשה זאת?

אהלן, שמי ניר בן 23. כתבתי באתר לפני כ8 חודשים על פרידה שחוויתי (מערכת יחסים של שנה) והיה לי ממש קשה להתאושש ממנה.
הזמן עבר.. לפני כחצי שנה הכרתי בחורה בבר באילת. נתנה לי את הפייסבוק והתחלנו לדבר.. הייתה כימיה מעולה. לאחר שבוע היא הפסיקה את השיחות כי חזרה לאקס. לאחר 3 חודשים היא שלחה לי הודעה וחזרנו לדבר, הבנתי שהם שוב ניפרדו (הוא ממנה). דיברנו המון, כל יום פשוט. לאחר שבוע ניפגשנו אצלה בצפון (אני מהמרכז) וככה התחיל הקשר. היה מדהים, היה לנו כל כך טוב ביחד.. למרות המרחק היינו חצי מהשבוע ביחד. היא גדולה ממני בשנה, והבחורה הכי יפה שהייתי איתה.. כל הזמן היינו יוצאים ומבלים.. הייתי מפנק אותה, כל הזמן משלם עליה כי אני גם מאמין בזה. ואז גם הכרנו טוב את המשפחות אחת של השניה והייתי גם במסעדה עם המשפחה שלה.. הקשבתי לה כל הזמן וייעצתי לה, היו לנו פשוט שיחות של שעות על גבי שעות גם בטלפון.. היא רק חיכתה לספר לי איך עבר לה היום. תמיד הפריע לי לצאת עם מישהי ששכבה עם הרבה גברים (קרוב ל16, בשבילי זה קצת הרבה..) אבל קיבלתי אותה כמו שהיא וכל הזמן אמרתי לה. נתתי לה המון חום ממני, ביום הולדת שלה (אחריי חודשיים וקצת אינטנסיביים ביחד) עשיתי לה הפתעה וקניתי לה צמיד ולקחתי אותה לצימר ללילה.. לאחר כמעט 3 חודשים המצב התחיל להידרדר. היא התחילה ממש להתעצבן מדברים קטנים, למשל שאני שוכח דברים, שאני לא יודע דברים, שאני לא מסיים את הצלחת. לא התעצבנתי בחזרה, רק אמרתי לה שבמקום לתקוף אותי שתתמוך בי כמו שאני תומך בה וזה יעבור. היא הייתה קרה ואמרה "טוב". זה נמשך במשך שבועיים. עדיין ניפגשנו הרבה והיה לנו טוב אבל כמעט ולא שכבנו. התקשרתי אליה לילה אחד והיא סיפרה לי שאמא שלה טסה לחול, ורק אמא שלה מבשלת בבית. הצעתי לה שאני אבשל (כבר בישלתי פעם אצלה בבית) והיא התחילה להתעצבן על זה שאני כל הזמן מציע את עצמי וכל הזמן קופץ, שאני לא נותן לה להזדקק לי. ומשם זה המשיך ל"אתה טוב מדי וזה לא טוב, אין לך עמוד שידרה, אתה רק מנסה לרצות אותי, כל הזמן מסכים איתי, אתה לא רואה שבשבועיים האחרונים אתה גורם לי להתרחק ממך? אני מרגישה שמאז היום הולדת שלי השתנת." ממש בעצבים. אמרתי לה שזה לא נכון ואני נותן לה מעצמי כי אני רוצה וחושב שזה מגיע לה אחריי כל הבנים המניאקים שיצאה איתם, ואני לא כמוהם. השיחה ניגמרה בזה שאמרתי שאשים לב. יום למחורת ניפגשנו אצלה, היה בסדר.. היינו יותר מרוחקים. היינו בארוחת בוקר ויצאנו לסרט. היא שוב התעצבנה על זה שלא אמרתי לה מה השעה ואיחרנו ועוד כל מני שטויות. הלכנו לישון. היא הייתה מרוחקת במיטה. יום למחורת הלכתי הביתה ולא דיברנו כל היום שזה חריג. בערב התקשרתי והיא הייתה ממש יבשה וקרה. "יצא לי לחשוב על הקשר שלנו ואני לא רואה איך זה מסתדר" היא אמרה. היא אומרת שהלהבה שלה כבתה. שהיא לא צריכה להרגיש ככה אחריי 3 חודשים ביחד. שהיא לא מרגישה שהיא רוצה לראות אותי. ואני? נשברתי. היה לנו באמת מדהים ביחד, גרמנו למרחק להיראות קטן. נתתי לה באמת המון מעצמי ופעם אחת לא פגעתי בה. נכון שלא הרגשתי שהיא נותנת לי כמו שנתתי לה אבל היה לי טוב איתה, ואולי קצת הסתנוורתי מהיופי. ופשוט ככה בקרירות היא חתכה את זה. "תודה על הכל" זה רק מה שהיא אמרה. "יש לך עוד משהו להגיד?" היא שאלה.. אמרתי לה "תודה שעשית אותי מאושר ושהכנסת אותי למשפחה שלך". והיא אמרה רק "טוב". ואז "אז עכשיו צריך להגיד ביי" אז ביי..
כל זה קרה לפניי שבוע. למדתי מהעבר ומאז לא שלחתי הודעה ולא התקשרתי עם כל הקושי. וחברים, זה קשה.. אני באמת מקווה שהיא תבין שהיא עשתה טעות, שעד שהיה לה משהו טוב בידיים שנתן לה המון מעצמו כדי שתהיה מאושרת היא זרקה אותו לפך. זה אני, וגם אמרתי לה, אני לא יכול להיות מניאק ולא לשים עליה בשביל המשחק הזה, זה לא אני. והיא פשוט לא מעריכה את זה. ועדיין, אני כל הזמן חושב שהיא הייתה כבר עם מישהו אחר או התחילה לדבר עם מישהו אחר כי ככה היא..
אני כל הזמן חושב על כל הזמנים היפים שלנו ביחד וכל השיחות שלנו.. מה אפשר לעשות? מצד אחד אני כן ממשיך הלאה עם כל הקושי והמחשבות אבל מצד שני אני כן רוצה להחזיר אותה אליי. בינתיים לא שלחתי לה כלום.