זאת אני.
יש לי יתרונות וחסרונות כמו לכל בן אנוש בעולם...
אני נוהגת תמיד לנסות להבין את מי שעומד מולי
ומאוד רעה בביקורת עצמית שלי
אני בן אדם שמאוד אוהב שלום.. לא אוהבת מריבות.
ולמען האמת זה בא לרעתי מידי פעם..
כן, הרבה פעמים אני מעגלת פינות בריבים מורידה את הראש ו"נותנת לגל לעבור" למרות שאני יודעת שלא תמיד זאת הדרך..
התחלתי קשר לפני שנה עם מישהו שגדול ממני ב15 שנים.
התאהבתי בו.
התאהבתי בו כי הוא לא כמו כל הגברים שהכרתי
בגלל שהוא גבר במלוא מובן המילה..
התאהבתי בו כי בזכותו למדתי הרבה על החיים וכי הוא תמיד היה לי כמשענת לכל דבר.. עזר וייעץ בכל מה שרק הייתי צריכה.
והתאהבתי בו כי הוא היה שונה ממני וגם דומה לי .
( מדברת על ההתחלה שלנו )
עכשיו,
שנה אחרי
שאני כבר מאוהבת בו
אני מרגישה שהצד שלי בקשר נאבד.. אין לי צד. זה הכל הוא .. מהדברים הכי קטנים לדברים הכי גדולים
מפאת הגיל שלו ומפאת הנסיון חיים שלו הוא ה"מילה האחרונה" בקשר הזה
קשה לו להקשיב לי בגלל החוסר נסיון שלי
ומבחינתו אני צריכה להקשיב לו וללמוד ממנו
אני לא ילדה באופי שלי
אני נורא בוגרת..
אני בהתחלה כן רציתי ללמוד ממנו כי הוא בן אדם נורא מצליח שעבר הרבה בחיים.. ואני בן אדם שנורא אוהב ללמוד.
אבל יש גבול.. זה כבר הגיע למצב ממש מגעיל
שכל דבר הכי קטן שאני עושה שלא מתאים לו מגיע לרמות נמוכות מאוד של ריבים גדולים
וקשה לי עם זה..
אני רוצה שהוא יתחיל להבין שנמצאת לידו אישה
לא ילדה כבר.. אישה עם דעות וגם אם לפעמים הן שונות משלו זה בסדר..
אני רוצה שהוא יתחיל לקבל אותי כמו מי שאני!
לא כמו מי שהוא היה רוצה להפוך אותי..
איך עושים את זה?
מחכה לתגובות מבנות שאולי עברו דברים דומים.
איך אני מביאה את הקשר למצב שגם לי יהיה מילה?
איך מסבירים לו שגם אם אני קטנה ממנו גם לי יש את החלומות שלי לעצמי וגם לי יש הרבה דברים להביא לקשר הזה..?
מחכה לעצות. תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות