נקשרתי... לא יודעת איך לצאת מזה, מפחדת להיפגע ולהתרסק שוב

היי,

שמי נגה אני בת 21 מאזור הצפון,
אני מרגישה שנקלעתי למצב, מעין מערבולת שקשה לי לצאת ממנה.
ניתן לכם קצת רקע..
עד לא מזמן לא יצאתי למועדונים, ברים, לא שתיתי ולא נכנסתי למערכות יחסים... נשמרתי היטב בבועה של החברות והבילויים הרגועים..
לפני הגיוס ובזמן הצבא התחלתי באמת להיפתח קצת לעולם הזה, להכיר ולצאת כל הזמן
מיציתי את העניין אפשר לומר..
לפני חצי שנה הכרתי מישהו שהייתה לנו כימיה מדהימה ביחד, חיבור מיוחד. אבל הבחור טס בקרוב לטיול אחרי צבא.. ולא רציתי להכניס ראש בריא למיטה חולה בידיעה שזה ירסק אותי כשהוא יטוס. לכן גם סירבתי לשכב איתו (הוא היה אמור להיות הראשון) ונמנעתי מכל סוג של קשר איתו.. (כמובן שזה לא באמת עבד ובמשך כל החצי שנה האחרונה היינו בקשר און אנד אוף, כרגע אני לא רוצה קשר זוגי איתו אך הוא חשוב לי למרות הכל)
במקביל ליחסים שהיו לנו יצאתי תקופה עם בחור אחר, נקרא לו הראל..
הראל היה קשר קליל בהתחלה, נחמד כזה ומעניק לי ביטחון (לעומת הקודם).הוא גם היה אמור לטוס, אני מצידי לא היה אכפת לי להישאר בקשר איתו כי הרגשתי שאני בשליטה.. ונחמד לי וכיף לי אז למה לא?
אני והראל שכבנו (הראשון שלי)
יש לציין פרט חשוב שכביכול בהתחלה לא היה ברור-הבחור לא מעוניין בקשר רציני.. מבחינתו נישאר ידידים, נבלה ביחד והסקס בונוס לגמרי אם זה יקרה. המשיכה בנינו כל כך חזקה שאין מצב שזה לא יקרה באופן טבעי אם נהיה אחד ליד השני..
בפעם הראשונה שדנו בנושא אני מבחינתי אמרתי לא מתאים לי העניין ונחתוך את זה פה.. הוא הבין אותי וקיבל את זה.. (אני יודעת שמהתיאורים שלי הבחור יוצג באור לא חיובי במיוחד, אבל באמת הבחור מקסים, בוגר, כנה וזה לא מתאים לו וזה לגיטימי לחלוטין הוא נמצא בתקופה לא פשוטה בחייו).
לא באמת התנתקנו סופית... איכשהו חזרנו לקשר..
נפגשנו כמה פעמים, שכבנו.
וכיף כיף לי איתו.. ואני יודעת שגם לו
יותר מזה אולי זה נשמע כאילו אני משקרת לעצמי אבל אני יודעת שיש לו משהו אלי אבל הוא בחיים לא ייתן לרגש מקום כרגע, הוא פועל ממקום מאוד רציונלי.
ואני מבולבלת.. עם הקודם אכלתי סרטים והרבה..
אני יודעת שהראל לא רוצה לפגוע בי וברגע שאני אגיד זה יותר מדי בשבילי הוא יפסיק ויעלם לי מהחיים.
ואני לא רוצה באמת,אבל מצד שני אני לא יכולה גם לחיות בסרט.. הרי זה ברור שאני נקשרתי אליו.. קשר של ידידות אני לא אהיה מסוגלת לקיים איתו.
וקשה לי, מאוד קשה לי להתנתק ממנו..
העניין הוא שבקרוב אני טסה לחו"ל לתקופה של חודשיים וחצי לאירופה.. וכביכול אני לא צריכה עכשיו משהו רציני (מעדיפה לא לטוס כשאני במערכת יחסים) אז למה שלא כן ליהנות מהקשר הזה עד אז?
מצד שני מאוד מפחדת להיפגע ולהתרסק שוב..
כמובן שהכל עובר עם הזמן ואם זה יסתיים אז יכאב לי בתקופה הקרובה.. אבל אני מרגישה שיש משהו מעבר.. ואני לא רוצה להילחם או לנסות לשכנע
מה לעשות?

תודה מראש