האם היא אהבת חיי?

יש לי חברה מזה כבר שנה וחודשיים.
ראיתי אותה בפעם הראשונה במפגש של חברים משותפים, ואז התחלתי לשאול עליה.
נמסר לי מחבר כי היה לה חבר שנה וחצי והוא זרק אותה. בגלל שהמשפחה שלו לא רצתה אותה, בגלל שיש לה עבר לא פשוט.
הוא מצידו לא היה סגור על עצמו, אחד שלא חושב על חתונה, והיא אהבה אותו ממש.

ביום שהתחלתי איתה,(עברה כבר חצי שנה מאז הפרידה של האקס) שאלתי אותה אם מוכנה לקשר חדש, כי אין לי בעיה להמתין קצת.
היא אמרה שהיא בסדר, היא בפרק אחר בחיים, והמשיכה הלאה.
שבועיים אחרי זה, היא זרקה אותי בטלפון- לא הבנתי למה..
כמה ימים אחרי זה חזרנו.
אחרי איזה חודש היא סיפרה לי שבאותו יום שהיא זרקה אותי, הוא היה מתחת לבית שלה, והיא ירדה לראות אותו.
התמרמרתי מבפנים, וזה אכל אותי, אבל היה קשה לי לזרוק אותה.
המשכתי עם הקשר, כך שאני כל הזמן חושב איך להיפרד ממנה, ואין לי את הביצים לעשות את זה.
כך עברו להם כמה חודשים, ואז רבנו ריב רציני (שמשכתי מבחינתי) ואז החלטתי שאני צריך שבוע של נתק (שבסופו תכננתי להגיד לה סופית שאנחנו כבר לא).
אחרי שבוע של נתק מוחלט שמעתי מחברה של חבר, שחברה שלי אמרה שהיא בטוחה שאני אציע לה נישואים וזה קרוב!!.. (מה שלמעשה הפוך- אני רוצה להיפרד).

עבר לו שבוע ולא יצרתי איתה קשר, היא התקשרה אליי ואמרה- מה החלטת? (היא חשבה כנראה שאני אתגמש על הריב, ולא היה לה בכלל מושג שאני רוצה להיפרד)

אמרתי לה שזה לא זה, היא התחילה לבכות, באה אליי הביתה מבלי שרציתי, הייתה אצלי 6 / 7 שעות והייתה שבר כלי, לא הפסיקה לבכות, ואז היא התחילה להגיד לי, שהיא מפחדת שהיא תעשה לעצמה משהו.
פה נדלקה לי נורה אדומה והתחלתי לחשוש! אמרתי לעצמי שאם אני אעשה את זה בהדרגתיות, היא תבין לאט לאט. מפה לשם, היא ממש לא הבינה, ונכנסנו לשגרה כזאת שאני מתוך רחמים איתה.
עבר זמן, ולאט לאט הדברים כבר הסתדרו.
אחרי שהיינו 9 חודשים ביחד, הייתה לי סיטואציה שהטלפון שלה היה אצלי (והיא לא הייתה לידי) אז החלטתי שאני מחטט.. מה שלא עשיתי עד כה.
ואז מצאתי התכתבות שלה עם בעלה של אחותה, הייתה רשומה ההודעה הבאה:
"אני עדיין אוהבת אותו, אבל הראש חושב נכון"
זאת אומרת שהיא עדיין אוהבת את האקס שלה, אבל היא איתי כי זה נכון.
*** ההודעה נרשמה בזמן שהיינו בפרידה

הבהרה:
האקס: היה מתעלל בה משפיל אותה לפני אנשים, רע וקנאי לה.
אני: בחור טוב, משכיל (תואר) משפחה טובה מכבד וכו'..

ואז חשבתי לעצמי, 7 חודשים ביחד, כל הפעמים שהיא אמרה שהיא אוהבת אותי - היא שיקרה לי?!
ראיתי שחור בעיניים! הרגשתי סכין בלב!

התעמתתי איתה על ההודעה, והיא מצידה אפילו לא הביעה חרטה!! אמרה שזה באשמתי כי אני הבאתי אותה למצב הזה..

היום הראשון של הפרידה עבר בסבבה, היום השני עבר בצורה נוראית, לא הפסקתי לבכות - ממש כמו ילדה קטנה! הייתי מרוסק לרסיסים! הרגשתי מחנק, שאין לי אוויר.
יצאתי באמצע יום העבודה והלכתי לראות אותה- וחזרנו שוב להיות חברים.

ואז אחרי חודש וחצי הכל צף לי חזרה, שוב רציתי להיפרד.
נפרדנו למשך כמה ימים, והפעם אמרתי לעצמי שאני חייב מישהי אחרת שתנסה להשכיח לי את חברה שלי (יצאתי איתה לדייטים תוך כדי שאני עם חברה שלי - כמובן ללא ידיעתה), הפעם הפרידה עברה יותר קל.
אבל זה לא היה זה, הנשיקה לא אותה נשיקה, החיבוק לא אותו חיבוק, הכל היה שונה..(לא שכבתי איתה).

וחזרתי לחברה שלי כמו סמרטוט בפעם השלישית.. באותו יום שחזרנו גיליתי שגם בפרידה הזאת היא הייתה בקשר עם האקס שלה - WTF ?!?!?
אבל אחרי כל מה שעברנו כבר לא יודע, זה לא כזה שינה לי שהיא דיברה איתו, היא מצידה עוד הפעם הבטיחה שלא תדבר איתו יותר ותמחק את הטלפון שלו - חארטה..

אני עכשיו שנה וחודשיים, לא הכל ורוד. היא לא אהבת חיי, אבל יש לי רגש אליה.
אם לא היו את המקרים שקרו לאורך הקשר, הייתי חותם עליה לחתונה!
הכימיה בנינו היא מטורפת, הסקס מצויין, כל החברים והמשפחה שלי אוהבים אותה, יש לה אופי טוב, רק לתת ,להעניק ,להתמסר - אין דברים כאלו.

עד היום מציק לי כל מה שהיה, אני כרגע בהרגשה של 50% שאמשיך איתה 50% להיפרד. לא יכול לתת בה אמון אחרי כל מה שהיה, קשה לי.

אני חייב לציין, שכשאנחנו ביחד, הכל בסדר, זה מרגיש שזה זה.
אני לא יודע מה לעשות?!
אם אני אתן לקשר הזה זמן, אולי הדברים יתבהרו?
**** יש לציין כי היא עברה שלוש מערכות רציניות בחיים, ובשלושתם היא הייתה עם אחד עבריין שנרצח, אחד מסומם שכל היום על סמים, והשלישי היה גבר מכה, משפיל וקנאי, ואחרי כל זה, היא בת 28 ולחוצת חתונה!

נ.ב - אנ ייודע שיש לי את כל הסיבות למה לא! להישאר איתה, אבקש תגובות ממקרים "דומים" עד כמה שניתן שהיו בעבר, וקצת יותר לפרט - ולא רק להגיד שלהיפרד.

תודה שקראתם את כל החפירה הזאת ;-)