שלום לכולם,
איני יודעת כיצד לקום מין ההריסות של עצמי. אני לא מוצאת טעם לקום בבוקר - אני לא בן אדם שמח ומאושר. אני לא אוהבת את המראה שלי, את התכונות שלי, יש לי חרדות חברתיות ואין לי חברים למרות שאני כל הזמן מנסה ליזום דברים. אני מרגישה שאני לא מספיק טובה, נמאס לי לחיות בחיים בהם אני כל הזמן מעבירה על עצמי ביקורת קשה ורק מטיפה לעצמי. אין לי תחביבים, אני לא עושה בשעות הפנאי שלי כלום כי מעולם לא מצאתי משהו שמושך אותי ולעולם לא קיבלתי תמיכה גם כשעלו רעיונות בדעתי. הקשר עם אמא שלי לא טוב, אף פעם לא הרגשתי שאני יכולה לפנות אליה ולקבל אוזן קשבת ותמיכה, ניסיתי לדבר איתה על זה וזה כמו לדבר אל קיר. זה יצר בתוכי חור ששום דבר אחר לא יכול למלא אותו, רק רציתי קשר קרוב עם אמא שלי ולצערי לא אזכה לחוות אותו אי פעם. איני מסוגלת יותר לחיות עם התחושות הרעות האלה, עם ההרגשה שהמחשבות שלי כובלות אותי, מונעות ממני להתפתח, להתקדם ולהתמקד בדברים חשובים. אני רוצה להיות בן אדם אחר, לקום כל יום עם חיוך אבל במקום זה קורה ההפך. אני רוצה לנצל לטובה את תקופת הנעורים שלי ולהנות. מה עליי לעשות? אני אובדת עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025