אני לא מסתדרת עם האחראית עליי בשירות לאומי, מה עושים?

אני רוצה להקדים ולומר, שחשבתי המון אם לעלות את השאלה או לא.
בתור אחת שחבר שלה משרת במזרח ירושלים, אני יודעת כמה שהבעיה שלי היא פיצית לעומת בעיות של אנשים בצבא.
בייחוד בהתחשב בעובדה שמקום השירות מושלם וכל האנשים שם ממש נחמדים.

אז אחרי ההקדמה הזו, נתחיל...
אני נמצאת מזה חודש וקצת בשירות לאומי במקום משרדי - בעיקר עונה לטלפונים, תיוקים, סריקות וכו'.
זו שאחראית עליי במקום השירות היא המזכירה של מקום השירות.
בסך הכל היא בסדר גמור איתי ועם כולם - היא נחמדה יחסית, חייכנית, מפרגנת לי לפעמים, אני מאמינה שאם היא עושה משהו לא בסדר היא פועלת מתמימות מוחלטת כי סה"כ היא אישה טובה כזו...

הבעיה מתחילה בזה שהיא פשוט משועממת בטירוף.

היא לא עושה את העבודה שלה, ואני יודעת את זה.
ארחיב - בהתחלה זה היה נראה לי קצת מוזר, אבל חשבתי שאולי אני פשוט לא שמה לב לזה שהיא עובדת, אבל היא באמת לא עובדת.
תשעים אחוז מהזמן שהיא נמצאת במשרד הולך על קשקושים עם העובדים, דיבורים על כמה ש"קשה לה", שיטוט בynet וריכולים...
זו שמנהלת אותה, ולמעשה אמורה לנהל גם אותי, בקושי נמצאת במשרד, וגם אם כן היא נמצאת בחדר אחר. אין מצלמות במשרד, אין כלום. המנהלת סומכת עליה בעיניים עצומות.
יש לציין שבאמת אין כ"כ הרבה עבודה משרדית שם, ולכן כנראה היא לא עושה כמעט כלום.

העניין הוא שאת רוב העבודה המשרדית - היא נותנת לי לעשות במקומה.
רוב היום אני על הרגליים ועושה את כל העבודה, ורואה אותה מהצד לא עושה כלום.
באופן כללי- זה לא מפריע לי הרבה.
ארחיב- אני יודעת על עצמי שאני צריכה לעשות כל עבודה בצורה הטובה ביותר - אני רוצה להתקדם בחיים, ובשביל להתקדם צריך לעבוד קשה. חונכתי על ערכים שמי שמתמזמז עם הזמן ולא עושה את העבודה כמו שצריך - לא יתקדם. ואכן היא לא מתקדמת בחיים, ודואגת לקטר גם על זה.
בנוסף, רוב הזמן יש אווירה רגועה במשרד, ואני מתה על זה. אני מכירה משרדים שהעבודה המשרדית שם היא מטורפת, ואז גם המזכירה עובדת הרבה וגם הבת שירות - מה יצא לי מזה?...

מה שכן מפריע לי זה שהיא לא עובדת - ולא נותנת לי לעבוד !!!
היא אוהבת לשאול אותי מיליון שאלות,
אם אני עסוקה בתיוקים היא קוראת לי שאענה לטלפון - ובזמן הזה ממשיכה לעשות "שטויות" ,
היא מתלחששת הרבה ואני יודעת שהיא גם תרכל עליי (או שהיא כבר מרכלת),
והדבר הכי מעצבן:
אם אני צריכה את העזרה שלה בקשר לדברים שאנשים שואלים בטלפון - היא מתחילה לומר לי "מה את חושבת?" - כאילו דחילק אני כולה חודש פה, תעזרי לי, תני יד, למה בן אדם צריך לחכות חצי שעה על הקו? אח"כ תגידי לי מה הייתי צריכה לעשות, אבל למה לשים אותי בסיטואציה כזו? גם ככה אני שונאת לענות לטלפונים, הסיבה שקיבלתי את הפטור זה על חרדות חברתיות (שברוך השם פחתו באופן דרסטי) - אז למה להיות קשה?

מה לעשות איתה?
אני יודעת שאני יכולה להגיד לה את האמת בפנים - דווקא יש מישהי במשרד שכל הזמן מגיבה לה בכעס, אבל אותה אחת במשרד כבר שנים, אז אולי זה פחות מתאים בתור מישהי שבשירות לאומי ...

תודה מראש (-: