מאוהבת בו כבר שנה! ולא קורה כלום...

היי לכולם,פעם ראשונה שלי כאן ואני ממש חייבת עצות :))
חייבת לציין שזה יהיה ארוך,אבל אני ינסה לקצר..:)
אז ככה בתחילת השנה נדלקתי על מישהו בתחנה לאוטובוס , שהוא לומד בבית ספר שליד הבית ספר שלי,והוא גר באותה שכונה שאני גרה בה.
בהתחלה חכתי לאוטובוס והיה בנינו מבטים ממש קצת זמן כי האוטובוס בא מהר,האוטובוס היה ריק לגמרי והיה ממש הרבה מקום ובכל זאת הוא התיישב לידי,כל היום הראשון ללימודים חשבתי עליו..גם בחזור הוא ישב לידי.
חודש ככה אחרי תחילת הלימודים בדרך חזרה הביתה,נקרע לי הכפכף..משהו ממש מפדח שבחיים לא חשבתי שזה יקרה לי! ועוד לידו!.. ניסיתי להדביק והכל (חשוב לציין שגם אז הוא ישב לידי) באיזה שהוא שלב שכבר חשבתי שלא נדבר לעולם וכנראה אין לו לשון..הוא פתאום שאל אותי אם אני רוצה את הכפכפים שלו והוא יסתדר בלעדיהם לפחות עד לבית שלו , כי התחנה קרובה לבית שלו ושלי לא..,אמרתי לו שתודה אבל אני לא רוצה ואני יסתדר עם זה עד הבית,הוא אמר שאם אני לא רוצה אז הוא לא יתווכח. אין ספק שאני זוכרת שמהדבר הזה כל היום הייתי עם חיוך מרוח על פנים..:)
יום למחרת הוא שוב לא דיבר,ניסיתי לשאול אותו שאלות כמו ,מה השעה? ודברים כאלו אבל הוא רק ענה לי בקצרה, לא הבנתי מה לא בסדר,מה הקטע שלו?.
עוד באותו היום התחלתי לברר עליו,לא גליתי הרבה כי כמעט את הכל ידעתי רק גליתי שהוא בן 17 ושאחותו בבית ספר שלי שכבה אחת מעליי!!,אין ספק שפה המזל פתח לי שער!!..שלחתי את חברה שלי שתברר עליה קצת ושתשאל אותה כמה שאלות על אח שלה..וחברה שלי עזרה לי ואמרה לי , שהם עלו שהם היו קטנים לארץ ואבא שלהם לא בא איתם רק אמא שלהם , והם לא פגשו את אבא שלהם מעולם!!.
ממש נבהלתי,לא ידעתי מה לעשות.. אבל המשכתי כרגיל כאילו הייתי אותו הדבר..
חודש אחרי שכבר לא ראיתי אותו והצלחתי קצת לשכוח ממנו,ראיתי אותו הולך עם חברים שלו ברגל הביתה , מה שגם אני עשיתי. הוא היה לפניי עם החברים שלו,והגענו אני וחברות שלי פתאום לרמזור ניסיתי כמה שיותר מהר ללכת בשביל לא להיתקל בו או לפגוש אותו בטעות,אבל הרמזור הפך לאדום מהר ואך שהוא יצא שהוא וחברים שלו היו מאחורינו,חבר שלו בעט בתיק של חברה שלי,ואת השנייה הוא דחף..כשהוא הגיע אליי,הרמזור בא להתחלף ובאתי לעבור, אבל אז חבר שלו משך לי בחולצה ופתאום בלי ששמתי לב ,זה שאני דלוקה עליו התחיל איתו מכות,אני לא ידעתי מאיפה זה בא לי , לא ידעתי מה לעשות, אחרי זה החבר השלישי שהיה איתם הפריד בניהם,ואמר לי שאני ילך..לא ידעתי מה לעשות,אז הלכתי.
יומיים אחר כך פגשתי אותו שוב בתחנה,שאלתי אותו מה קרה אחר כך ודברים כאלה,אבל הוא ענה לי שזה סתם עניין ישן שהתפרץ עכשיו..
תמיד שאני פוגשת אותו אנחנו מסתכלים אחד על השנייה וממשיכים,אני ממש אוהבת אותו!!,ככבר שנה וכלום לא משתנה... אוףף.. למה הוא לא אומר לי משהו?!..ניסיתי להגיד לו את הרגשות שלי,אבל לא הצלחתי..השתפנתי ברגע האחרון..מה לעשות??,אני כבר אבודת עצות :(..תעזרו לי :(((