אני עובדת בעבודה תובענית ומתישה. עבודה מסודרת, התקבלתי ואני צריכה להיות גאה בעצמי.
הבעיה שאולי זה לא בשבילי ואולי שום דבר לא בשבילי? איזה מין בחורה אני שכבר צריכה להקים משפחה ולהיות רצינית בחיים ולא מתחברת או מתייצבת במקום כזה?
אני אוהבת לבלות, לצחוק וכאן זו ממש לא האווירה. אנשים הלוקים בנפשם וכן זה יכול לחרפן. אוהבת לעזור ומביעה הרבה תמיכה מתוקף תפקידי אבל מפחדת שאאבד את עצמי. אני מאמינה בי אבל לא בא לי להשתחרר מהחלק הילדי שבי. יש דרך לשלב את זה?
הייתי רוצה לעשות עוד ממה שאני אוהבת אבל לא יודעת איפה להכניס את זה ועם איזה כוחות להכניס את זה ליום שלי ולשגרה שלי.
חיי הם רוטינה ואני לא בטוחה איך לשנות את זה או איך להתחיל לשנות את זה. אני חוזרת כל יום לאותה שגרה. אני לא משכימת קום- מתעוררת בלחץ לפני עבודה שותה בשלוק את הקפה של הבוקר ויוצאת. אין לי זמן לנשום ואין ממש הפסקה. רק לאכול ולעקל. אני חוזרת מותשת אין לי כח ואני לא עושה דבר כמעט. אני דוחה דברים שצריכה לעשות ואז דואגת מתי אני אעשה אותם וממה להתחיל.
הבאתי ספרים לכאן ואין לי זמן לקרוא בהם או כח בין לבין או בסוף היום- חשבתי שיהיה נחמד להציץ ב"סוד". אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות משהו לשינוי המצב. החיים שלי תקועים ואני טובה רק בלייעץ לאחרים אולי.
אני ממש צריכה שינוי בחיים אבל מפחדת להשתחרר מהעבר- מאכזבות ומפחדת להתקדם לעתיד- מפחיד מה יהיה.
אני אהיה בסדר אבל אני רוצה שיהיה לי ממש בסדר ולהסיר דאגה מלבי כי כרגע יש לי הרבה כאלו.
אני לא מצליחה להוסיף את הקליפ אבל זה מה שימחיש את מה שאני מרגישה-
behind blue eyes
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות