התגרשנו בצורה מכוערת ועדיין יש בנינו משהו, לנסות?

היי. קוראים לי עדן ואני בת 25, הגרוש שלי בן 26 ויש לנו שני ילדים משותפים. לפני חצי שנה בערך התגרשנו, אחרי תהליך מאוד ארוך שנמשך יותר מידי זמן (בהתחלה הסירוב שלו לתת לי גט, ואחר כך וויכוחים שהיו בנינו על רכוש וכסף) אפשר להגיד שהוא דיי מירר לי את החיים ואני את שלו. ניסיתי לדפוק אותו בהסכם הגירושין וכך גם הוא אותי מה שיצר ריב מכוער, שכלל גם ריב בין המשפחות (התערבות של ההורים שלי עם שלו, של אח שלי עם האחים שלו) נהייה שם בלאגן שלם. אבל למטבע יש שני צדדים ובואו נגיד שגם לו בכלל לא היה חסר בהתנהגות שלו כלפיי.
שנינו אנשים מאוד להוטים ומתחממים מהר, ולא היינו מפסיקים לריב. הוא היה מאחר הבייתה, אז הייתי מתעצבנת שלא מודיע. ואז מוויכוח קטנטן היו מתחילים להתפתח צעקות וריבים. הייתה לו לקוחה שכל הזמן הייתה שולחת לו הודעות לא לעניין בכלל, כמו "מה קורה חיים שלי", "מתי אתה בא לעבודה" לא כי היא צריכה ממנו משהו ובדקתי את זה לעומק- נטו בשביל להתקרצץ עליו ולראות אותו. הרגשתי שאני מאבדת אותו, והשלמתי עם זה. לא אמרתי לו שזה לא לעניין, אבל כן הייתי מתפוצצת מזה. כשהייתי לוקחת את הבן שלי לחוג ונשארת איתו היה שם תמיד איזשהו גרוש שבא עם הבן שלו גם, אז לפעמים היינו צוחקים ויושבים לדבר על החיים ולא יותר מזה. יום אחד הוא ראה שהוא שלח לי בוואטסאפ "באה לחוג היום?התגעגעתי לשיחות הנפש שלנו(-:" ומאז בעלי לשע' החליט שאני לא מתנהגת כמו אישה נשואה, זה התחיל בריב שלא דיברנו אחריו שבועיים, המשיך לעקיצה "בסדר..גם ככה אני שנים איתך וצריך לגוון לפעמים", חזר בו אחר כך ואמר שהוא אמר את זה כי נפגע, אני כבר לא קיבלתי את זה, המשכנו לריב שבמהלכו הוא היה חוזר הבייתה כל יום ב1,2 וחשדתי שהוא כבר הולך עם מישהי אחרת, לא היו לי אף פעם פרטים בוודאות אבל הוא התחיל לזרוק עליי פס, הפסקתי לבשל לו ובישלתי רק לילדים- הוא הלך לאמא שלו ואמר שאני לא מבשלת אותו, היא התקשרה אליי וצעקתי עליה. בקיצור נהייה בלאגן שלם וגדול. שאחר כך גם הידרדר לפסים אישיים אחרים וזהו. זה נגמר.

לפני שבוע בערך שלחתי לו הודעה בלילה "אתה בא מחר לקחת את תהל ונהוראי?" כי הוא אמר שהוא לא יודע אם הוא ייקח אותם או לא, מפה לשם כנראה שהוא היה מסטול ואחרי שהוא כתב לי "כן אני בא" התחיל לנהל איתי שיחה "במה זכיתי ששלחת לי הודעה בשעה כזאת" בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה, אז כתבתי לו "כדי לשאול אם אתה בא לקחת אותם, מה לא הבנת?" אז הוא כתב לי "הבנתי הבנתי..אבל חשבת עליי בלילה, כי זה היה יכול לחכות גם לבוקר" ואז כבר הבנתי שיש כאן מוזר, הוא התקשר אליי וקלטתי שהוא מסטול, שאל אותי מה אני עושה, אמרתי שאני בבית, הוא אמר ש"הוא בא להגיד לילדים שלום", (ב2 בלילה?), והיה נשמע על הקול שלו שהוא גמור מת, אני מכירה אותו. התווכחתי איתו שלא יבוא ואמר "לא חשוב לא חשוב אני בא"(כשהוא שותה אי אפשר לדבר איתו כי הוא לא מבין), בקיצור הוא בא, ובשניה שהוא נכנס כבר הרגשתי שאני ממש חמה עליו, וכשהוא חייך לי ואמר לי מה קורה אז עוד יותר, ואחר כך כשהוא נצמד אליי ותפס אותי מאחורה והרגשתי שעומד לו הבנתי שאני מה זה מתגעגעת אליו (כן, גם הייתי חמה עליו, אבל פתאום קלטתי כמה כן התגעגעתי) והוא ישב בספה וישבתי עליו והתחרמנו רצח והתנשקנו מלא, והוא הפשיט אותי אבל לא הסכמתי לשכב איתו. לא יודעת איך עצרתי את עצמי, חשבתי על הכאב שיבוא לי אחר כך.

ואז הוא הלך וכשהוא בא בבוקר לא ידעתי אם לדבר איתו על זה או לא, אז החלטתי שכן ואמרתי לו "אתה זוכר מה היה אתמול?" אז הוא אמר לי שהוא זוכר, אז אמרתי לו "ולמה בזמן שהיית מסטול באת אליי במקום לחפש מישהי שם?" אז הוא אמר כי זה היה הכי טבעי לבוא אלייך, אז התחלתי לצחוק עליו שכנראה לא היה לו שם אופציות וזה היה מלית ברירה, ואז הוא הראה לי הודעות שחבר שלו שלח לו בלילה כשהוא היה אצלי "מה ברחת לה בשביל ללכת לאישתך יחולה" "היא שואלת איפה אתה ולא נעים לי", ואז הבנתי שהוא לא בא אליי כי לא היה לו אופצייה אחרת ושיש מצב שהוא גם מרגיש משהו..

אז שלחתי לו הודעה "תגיד אתה מרגיש אליי משהו או שכבר בכלל לא?" אז הוא רשם לי "אוהב", אז אמרתי לו למה הוא היה מתנהג אליי ככה, אז הוא אמר שאני מסובכת והוא נפגע ממני הרבה, ואז הוא שלח לי "ומה איתך? יש מצב שאהבת אותי פעם בכלל?" אז אמרתי לו לא, אני סתם מתחתנת עם אנשים ועושה איתם ילדים. ואז הוא שלח לי "וואלה..אז היית שווה את הטבעת" חחח ואז סתם צחקנו, ושלשום היינו צריכים לשבת לדבר על משהו שקשור לילדים, אז אמרנו כבר שניפגש בבית קפה, אז סתם יצאנו ופתאום הרגשתי שאני מה זה אוהבת אותו. וכשחייתי איתו הרגשתי שאני שונאת אותו אבל עכשיו אני מרגישה שאני ממש אוהבת אותו. וכשהמלצרית שאלה אותנו מה אנחנו רוצים להזמין דיברתי גם בשמו ואמרתי לה מה הוא לא אוהב, אז היא סתם צחקה על זה אז היא אמרה חברה שלך כבר מכירה אותך טוב..אז שנינו התפדחנו כזה אז הוא אמר לה היא אישתי ודפק לי קריצה..והרגשתי פתאום שבא לי לבכות, חזרתי הביתה ובכיתי ממש.. אני לא יודעת אפילו למה בכיתי.. אין לי תשובה לזה, אין הסבר

אני מרגישה פתאום בדיכאון פתאום הכל מזכיר לי אותו פתאום נזכרתי בדברים שהוא היה עושה פעם, פתאום אני מוצאת את עצמי משתגעת ממחשבות כי אני יודעת שהוא כבר לא שלי ואני חושבת שהוא בטח צוחק עם מישהי מהעבודה או בלילה מפחדת שהוא הלך עם מישהי ואז אני משגעת אותו ומתחילה להמציא לילדים שלי כל מיני מחלות שלא קיימות (סתם בשביל שיבוא ואני יהיה רגועה שהוא לידי ולא עם מישהי) או מבקשת ממנו לקנות טיטולים מטרנה כי לא היה לי זמן ויש לי ים זמן זה סתם בשביל לראות אותו. *הוא תמיד נוגע בי כשאני רואה אותו*

אבל גם יש את החשש מהסביבה כי כולם יחשבו עלינו שאנחנו סתומים, שיגענו את כל העולם בשביל להתגרש ועשינו מלחמות וגרמנו למשפחות שלנו להסתכסך ואמא שלי צעקה על אמא שלו ולהפך, ועכשיו מי יקבל את זה בכלל שאנחנו רוצים לחזור? המשפחה שלי תשנא אותו לנצח ושלו ישנאו אותי לנצח. נראה לי. וגם האי נעימות שגרמתי למשפחה שלי להפוך את העולם להוציא ים כסף על עורך דין טוב לבזבז מהזמן שלהם לפתור את הבעיות שלי לגרום להם להתעצבן לחינם ואחרי כל זה אני אגיד שאני חוזרת אליו? יש מצב גדול שפעם הבאה שאני אקלע לצרה הם כבר לא יעזרו לי..

אבל אני פשוט מרגישה שאני ממש אוהבת אותו. וזה לא עובר ועכשיו אנחנו מתראים ממש על בסיס יומי קבוע..והיום אמרתי לו משהו תיזהר ללכת עם בחורות אז הוא נישק אותי ואמר לי נראה לך את האהבה שלי,
כאילו, אם אני אגיד לו בוא נחזור אנחנו נחזור.. אבל, זה מוזר, גם זה מוזר שפתאום אני אוהבת אותו ככה, פתאום אני נמשכת אליך ברמות על (גם פעם נמשכתי אליו מאוד, אבל היום אני ממש מתחרמנת מלראות אותו, מה שפעם לא היה), זה מוזר מבחינת המשפחות, זה מוזר מבחינת העין העקומה שיסתכלו ש"הנה אלה המתוסבכים התגרשו וחזרו" אני לא יודעת!!!!!
להניח לזה או לנסות? היחידה שיודעת זו אחותי והיא אמרה לי לא לחזור אליו כי זה יתפוצץ שוב, וזה או שנתחתן ונתגרש שוב, או שנישאר ביחד ונריב. היא חושבת שהשילוב של שנינו ביחד לא עובד, והיא גם אומרת לנתק איתו מגע.

אני יודעת שאף אחד כאן לא יכול באמת להחליט בשבילי, אבל הלב שלי מרגיש שבא לי לנסות, ומעטים המקרים בחיים שהלב כל כך דוחף למישהו מסויים, במיוחד אצלי, אז עד שזה קורה אני אוותר על זה?
יש לציין שאני דיי האהבה הראשונה שלו והוא שלי (לפניו היה לי חברים לא רציניים כ"כ) ואחותי אומרת שבגלל זה אנחנו לא מתנתקים. למרות שאני בטוחה שכשהיינו נשואים הוא בגד בי, והוא לא מכחיש את זה, אבל אומר שאז אני פשוט מיררתי לו את החיים והוא רצה לראות מה זה בלעדיי ולא טוב לו בלעדיי. אני אף פעם לא בגדתי בו

איך אני יודעת מה נכון?
מצטערת על המגילה ומצדיעה למי שקרא את כל זה!